חוקר התוכנית "איראן והציר השיעי" במכון, דני סיטרינוביץ, מנתח את תמונת המצב ואת התוצאות של מתקפות החות׳ים נגד ישראל ונגד כלי שיט בים סוף, בתום שלוש תקיפות עומק של חיל האוויר נגד מטרות כלכליות ותשתיות של החות׳ים בתימן, שגם אחריהן המתקפות בירי בליסטי ובשיגורי כטב״מ אינן פוסקות. כיצד הפכו החות’ים לחזית החמה ביותר של המלחמה בימים האחרונים? מה מניע אותם ומה הקשר של איראן למהלכיהם האחרונים, והאם יש ביכולתה לאכוף עליהם שליטה? האם תקיפה באיראן תעזור בנושא? ובעיקר, כיצד יכולה ישראל להסתייע בארה״ב ובשותפות נוספות מהאזור, שיש להן אינטרס משותף להכניע את החות׳ים צבאית ואף להביא למיטוט שלטונם? מה נחוץ לשם כך?
רשת הטיקטוק היא כבר מזמן לא רק רשת חברתית פופולרית בקרב צעירים, עם מיליוני משתמשים בישראל ועוד רבים ברחבי העולם, אלא כלי רב השפעה על התודעה ואף על הביטחון הלאומי. חוקרת המכון אופיר דיין מסבירה את הליך החקיקה בארה״ב שנועד להציב גבולות לשימוש ברשת הטיקטוק ולפקח עליה, ומציגה בהמשך לכך את תמונת המצב בישראל. אילו אתגרים יוצרת טיקטוק לרשויות בישראל ובאילו תחומים? מדוע ישראל נמצאת מאחורי מדינות מתקדמות במערב בתחום הפיקוח על תכני טיקטוק והניסיונות למנוע שימוש מזיק ברשת על ידי גורמים עוינים? מה ניתן ללמוד מפעולות שהתבצעו בימים האחרונים ברומניה ובאלבניה, כהתגוננות בפני ניצול לרעה של טיקטוק לצרכי השפעה פוליטית של מדינה זרה או פגיעה בביטחון האישי של המשתמשים?
הפסקת האש בלבנון: הפגיעה בחיזבאללה ושעת המבחן המתקרבת חוקרת לבנון וחזבאללה במכון, סא"ל (מיל') אורנה מזרחי, על מצב חיזבאללה אחרי הפסקת האש, סדר העדיפויות שהשתנה בעקבות הפגיעה הקשה בכוח הצבאי של הארגון ובדרג ההנהגה שלו, והחולשות והחוזקות של הסכם הפסקת האש. מדוע המבחן הגדול ליציבות ההסכם מתחיל אחרי 60 הימים שבהם אמורה להתבצע פריסה מחדש של צבא לבנון ויוניפי״ל מדרום לליטאני, ובמקביל נסיגה של צה״ל מדרום לבנון? מה סוכם בין ארה״ב לישראל בעניין המשך פעילות נגד חיזבאללה אחרי הפסקת האש? מה הבעייתיות שעדיין קיימת לגבי תפקוד צבא לבנון כחלק מההסכם? כיצד ניתן בכל זאת לאכוף את הביצוע על חיזבאללה בכלים שיש בידי ישראל? ומהן השלכות המלחמה על מעמדו של חיזבאללה והבחירות לנשיאות לבנון? מעבר לרשת – חלק א' | מהפכה על סטרואידים: מי נגד מי בסוריה? חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת השבוע בפינתה במהפכה בסוריה ובנפילת משטר אסד. בחלק הראשון של הפינה, נבחן מי הם השחקנים שלקחו חלק במהפכת ה-7 בדצמבר - איפה הם נמצאים על המפה הגאוגרפית, מהי האוריינטציה הפוליטית-דתית של הקבוצות השונות, ואיך כל זה קרה כל כך מהר ללא מאבק וללא שפיכות דמים? ננסה גם להבין את המהלכים הדיפלומטים האזוריים: מדוע המדינות הערביות כל כך מבוהלות? כיצד נשבר הציר האיראני? ומה מבטיח לנו המשטר החדש בדמשק ? בחלק ב' של הרצועה תעסוק אורית בשיח בסוריה לפני ואחרי המהפכה. מעבר לרשת – חלק ב' | המהפכה בסוריה: השיח ברחובות דמשק, ומי אתה אל-ג'ולאני? אחרי שבחלק א' עשתה אורית פרלוב סדר ביחסי הכוחות בסוריה, בחלק השני היא עוקבת אחר השיח ברשתות החברתיות בסוריה ובעולם הערבי. נלמד מה הן הסיבות, בראייה ציבורית, לנטישתן של איראן ורוסיה את בשאר אל-אסד, מה החלק של יחיא סינוואר, ״מבצע מבול אל-אקצא״ ותבוסת חזבאללה בלבנון בנפילת אסד. כמו כן נבין מה הן החלופות השונות ל״יום שאחרי״ בסוריה - האם סהר סוני של אסלאם פוליטי בהנהגת טורקיה יחליף את הסהר השיעי בהנהגת איראן? האם אנחנו נראה השתלטות של ג׳יהאד סלאפי בדומה לאפגניסטאן או אולי מלחמות אזרחים בדומה לעיראק ולבנון? לבסוף, נכיר את איש השעה בסוריה, ראש ארגון הייאת תחריר א-שאם ומנהיג המהפכה - מוחמד אל-ג׳ולאני הרי הוא אחמד א-שרע. האם האיש עם הזקן השחור והרקע הג׳האדסטי שישב בכלא בוקה בעיראק ונמצא ברשימת בטרור של ארה״ב יהיה יום אחד נשיא סוריה? מהמסלול להקמת השלוחה של אל-קאעידה בסוריה ועד למאבק בבשאר אל-אסד, הכינוי שקיבל ״ג׳׳ולאנסקי״ והפיכתו לג׳נטלמן הלבוש בחליפות איטלקיות ומקבל משלחות מאירופה וארה״ב בארמון הנשיאות. היהפוך נמר חברבורותיו?…
חוקר המכון, השגריר ארקדי מיל-מן, מנתח את הדרמה בסוריה ומשמעויותיה מהזווית הרוסית. מדוע רוסיה לא נלחמה כדי להציל את משטר אסד עם התרחבות המתקפה של המורדים? מה ההשלכות המיידיות של קריסת המשטר על הנוכחות הרוסית בסוריה? האם רוסיה יכולה להסתמך על שיתוף פעולה עם המורדים כדי לשמר את האינטרסים שלה בסוריה? מה טיב היחסים בין רוסיה לטורקיה, שהשפעתה בזירה הסורית גברה מאוד בעקבות חילופי השלטון בדמשק?
חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת השבוע בפינתה במהפכה בסוריה ובנפילת משטר אסד. בחלק הראשון של הפינה, נבחן מי הם השחקנים שלקחו חלק במהפכת ה-7 בדצמבר - איפה הם נמצאים על המפה הגאוגרפית, מהי האוריינטציה הפוליטית-דתית של הקבוצות השונות, ואיך כל זה קרה כל כך מהר ללא מאבק וללא שפיכות דמים? ננסה גם להבין את המהלכים הדיפלומטים האזוריים: מדוע המדינות הערביות כל כך מבוהלות? כיצד נשבר הציר האיראני? ומה מבטיח לנו המשטר החדש בדמשק ? בחלק ב' של הרצועה תעסוק אורית בשיח בסוריה לפני ואחרי המהפכה.
אחרי שבחלק א' עשתה אורית פרלוב סדר ביחסי הכוחות בסוריה, בחלק השני היא עוקבת אחר השיח ברשתות החברתיות בסוריה ובעולם הערבי. נלמד מה הן הסיבות, בראייה ציבורית, לנטישתן של איראן ורוסיה את בשאר אל-אסד, מה החלק של יחיא סינוואר, ״מבצע מבול אל-אקצא״ ותבוסת חזבאללה בלבנון בנפילת אסד. כמו כן נבין מה הן החלופות השונות ל״יום שאחרי״ בסוריה - האם סהר סוני של אסלאם פוליטי בהנהגת טורקיה יחליף את הסהר השיעי בהנהגת איראן? האם אנחנו נראה השתלטות של ג׳יהאד סלאפי בדומה לאפגניסטאן או אולי מלחמות אזרחים בדומה לעיראק ולבנון? לבסוף, נכיר את איש השעה בסוריה, ראש ארגון הייאת תחריר א-שאם ומנהיג המהפכה - מוחמד אל-ג׳ולאני הרי הוא אחמד א-שרע. האם האיש עם הזקן השחור והרקע הג׳האדסטי שישב בכלא בוקה בעיראק ונמצא ברשימת בטרור של ארה״ב יהיה יום אחד נשיא סוריה? מהמסלול להקמת השלוחה של אל-קאעידה בסוריה ועד למאבק בבשאר אל-אסד, הכינוי שקיבל ״ג׳׳ולאנסקי״ והפיכתו לג׳נטלמן הלבוש בחליפות איטלקיות ומקבל משלחות מאירופה וארה״ב בארמון הנשיאות. היהפוך נמר חברבורותיו?
חוקרת לבנון וחזבאללה במכון, סא"ל (מיל') אורנה מזרחי, על מצב חיזבאללה אחרי הפסקת האש, סדר העדיפויות שהשתנה בעקבות הפגיעה הקשה בכוח הצבאי של הארגון ובדרג ההנהגה שלו, והחולשות והחוזקות של הסכם הפסקת האש. מדוע המבחן הגדול ליציבות ההסכם מתחיל אחרי 60 הימים שבהם אמורה להתבצע פריסה מחדש של צבא לבנון ויוניפי״ל מדרום לליטאני, ובמקביל נסיגה של צה״ל מדרום לבנון? מה סוכם בין ארה״ב לישראל בעניין המשך פעילות נגד חיזבאללה אחרי הפסקת האש? מה הבעייתיות שעדיין קיימת לגבי תפקוד צבא לבנון כחלק מההסכם? כיצד ניתן בכל זאת לאכוף את הביצוע על חיזבאללה בכלים שיש בידי ישראל? ומהן השלכות המלחמה על מעמדו של חיזבאללה והבחירות לנשיאות לבנון?
אילון לוי, לשעבר דובר ממשלת ישראל במלחמת חרבות ברזל, ועו"ד גדי עזרא, לשעבר מנהל מטה ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה, דנים בפרק זה של פייקלנד במערך ההסברה הישראלי, ומתארים את בעיית חוסר התכנון והמדיניות הסדורה ואת הכשלון בניהול דו-שיח מוצלח עם דעת הקהל העולמית. הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל
נפילת משטר אסד: דיון מומחים בפרק מיוחד של פודקאסטרטגי דנה ראשת תחום סוריה במכון, ד"ר כרמית ולנסי, עם המומחה לענייני איראן במכון ד"ר רז צימט והמומחית לענייני טורקיה במכון ד"ר גליה לינדנטראוס, על השפעות והשלכות נפילתו של משטר אסד בעקבות מתקפת הפתע של כוחות המורדים. בין היתר ידונו המומחים במאבקי הכוחות שמעצבים את המציאות בשטח, בעתידה של המדינה הסורית ושל האזור, וכמובן – באופן שבו כל זה על ישראל. החזרת תושבי הצפון לבתיהם – ההיבט הצבאי מעל לשבועיים ששוררת הפסקת אש שברירית בצפון, ומרבית תושבי אזור הגבול טרם שבו לביתם. בפרק זה של פודקאסטרטגי משוחח בן ירושלמי עם חוקר המכון, תא"ל (מיל') גיא חזות, על הצעדים שעל צה"ל לעשות להבטחת בטחונם של תושבי הצפון מול ההפרות האפשריות של חיזבאללה והמציאות המתהווה בסוריה, כמו גם לשיקום האמון בינו לבין התושבים בתקופה הקרובה. פייקלנד - פרק 30 | מבט מבפנים: כך נראית ה"הסברה ישראלית" אילון לוי, לשעבר דובר ממשלת ישראל במלחמת חרבות ברזל, ועו"ד גדי עזרא, לשעבר מנהל מטה ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה, דנים בפרק זה של פייקלנד במערך ההסברה הישראלי, ומתארים את בעיית חוסר התכנון והמדיניות הסדורה ואת הכשלון בניהול דו-שיח מוצלח עם דעת הקהל העולמית. הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל
בפרק מיוחד של פודקאסטרטגי דנה ראשת תחום סוריה במכון, ד"ר כרמית ולנסי, עם המומחה לענייני איראן במכון ד"ר רז צימט והמומחית לענייני טורקיה במכון ד"ר גליה לינדנטראוס, על השפעות והשלכות נפילתו של משטר אסד בעקבות מתקפת הפתע של כוחות המורדים. בין היתר ידונו המומחים במאבקי הכוחות שמעצבים את המציאות בשטח, בעתידה של המדינה הסורית ושל האזור, וכמובן – באופן שבו כל זה משפיע על ישראל.
מעל לשבועיים ששוררת הפסקת אש שברירית בצפון, ומרבית תושבי אזור הגבול טרם שבו לביתם. בפרק זה של פודקאסטרטגי משוחח בן ירושלמי עם חוקר המכון, תא"ל (מיל') גיא חזות, על הצעדים שעל צה"ל לעשות להבטחת בטחונם של תושבי הצפון מול ההפרות האפשריות של חיזבאללה והמציאות המתהווה בסוריה, כמו גם לשיקום האמון בינו לבין התושבים בתקופה הקרובה.
חוקרי התחום הכלכלי במכון, פרופ' אסטבן קלור וד"ר תומר פדלון, על המאפיינים המרכזיים של תקציב 2025 בכלל ותקציב הביטחון בפרט. אילו שינויים ניכרים בתקציב ומה המשמעות שלהן לציבור, על מגזריו השונים? אילו שינויים יכלו להיכלל ולא נכללו? על רקע הורדת דירוג אשראי של ישראל, האם התקציב מספק מענה לדוחות חברות הדירוג? והאם הפסקת האש בלבנון יכולה לשנות במשהו את התקציב?
מתקפת המורדים בסוריה: ההפתעה, המבחן הגדול לציר האיראני והמשמעויות לישראל חוקרי המכון - ד"ר כרמית ולנסי, ד"ר גליה לינדנשטראוס והשגריר ארקדי מיל-מן - בשיחה על הדרך למתקפת הפתע, הסיבות להצלחת המורדים, הקשר למלחמת ״חרבות ברזל״ והמשמעויות וההשלכות עבור משטר אסד, טורקיה, רוסיה, איראן והציר בהובלתה וישראל. תקציב 2025: השלכות המלחמה, הגזירות הכלכליות ודירוג האשראי של ישראל חוקרי התחום הכלכלי במכון, פרופ' אסטבן קלור וד"ר תומר פדלון, על המאפיינים המרכזיים של תקציב 2025 בכלל ותקציב הביטחון בפרט. אילו שינויים ניכרים בתקציב ומה המשמעות שלהן לציבור, על מגזריו השונים? אילו שינויים יכלו להיכלל ולא נכללו? על רקע הורדת דירוג אשראי של ישראל, האם התקציב מספק מענה לדוחות חברות הדירוג? והאם הפסקת האש בלבנון יכולה לשנות במשהו את התקציב? גרמניה על פרשת דרכים English follows Hebrew גרמניה היא אחת המדינות החשובות באירופה, וגם אחת הידידותיות ביותר כלפי ישראל ביבשת. עם זאת, לאחרונה נכנסה המדינה למשבר שהוביל להתפרקות הקואליציה בברלין, כמו גם להודעת הקנצלר על רצונו לפזר את הפרלמנט ולקרוא לבחירות בפברואר. לפי הסקרים, גרמניה עומדת בפני מהפך פוליטי, וזאת באמצע תקופה מתוחה ביותר בתוך המדינה ובסביבתה. ברקע האירועים האחרונים, הזמין חוקר אירופה במכון, ד"ר רמי דניאל, את ד"ר פטר לינטל - חוקר במכון המחקר הגרמני SWP המומחה ליחסים בין גרמניה לישראל, לדיון מיוחד: איך הגיבו בממשל ובחברה בגרמניה לאירועי ה-7/10 ולמלחמה בעזה עד כה? האם הממשלה בברלין תציית לצוי המעצר נגד נתניהו וגלנט? איך נכנסה גרמניה למשבר הפוליטי הנוכחי? ומה מצפה לה, לאירופה וליחסי ברלין-ירושלים לאחר הבחירות הצפויות? הדיון נערך בשפה האנגלית Germany at a Crossroads Germany is one of the most important countries in Europe and one of the friendliest toward Israel on the continent. However, the country has recently entered a crisis that led to the dissolution of the coalition in Berlin, as well as an announcement by the chancellor regarding his intention to dissolve parliament and call for elections in February. According to polls, Germany is facing a political upheaval during an exceptionally tense period both within the country and in its surroundings. Against the backdrop of recent events, INSS researcher Dr. Remi Daniel, invited Dr. Peter Lintl—a researcher at the German research institute SWP and an expert on German-Israeli relations—for a special discussion:…
חוקרי המכון - ד"ר כרמית ולנסי, ד"ר גליה לינדנשטראוס והשגריר ארקדי מיל-מן - בשיחה על הדרך למתקפת הפתע, הסיבות להצלחת המורדים, הקשר למלחמת ״חרבות ברזל״ והמשמעויות וההשלכות עבור משטר אסד, טורקיה, רוסיה, איראן והציר בהובלתה וישראל.
English follows Hebrew גרמניה היא אחת המדינות החשובות באירופה, וגם אחת הידידותיות ביותר כלפי ישראל ביבשת. עם זאת, לאחרונה נכנסה המדינה למשבר שהוביל להתפרקות הקואליציה בברלין, כמו גם להודעת הקנצלר על רצונו לפזר את הפרלמנט ולקרוא לבחירות בפברואר. לפי הסקרים, גרמניה עומדת בפני מהפך פוליטי, וזאת באמצע תקופה מתוחה ביותר בתוך המדינה ובסביבתה. ברקע האירועים האחרונים, הזמין חוקר אירופה במכון, ד"ר רמי דניאל, את ד"ר פטר לינטל - חוקר במכון המחקר הגרמני SWP המומחה ליחסים בין גרמניה לישראל, לדיון מיוחד: איך הגיבו בממשל ובחברה בגרמניה לאירועי ה-7/10 ולמלחמה בעזה עד כה? האם הממשלה בברלין תציית לצוי המעצר נגד נתניהו וגלנט? איך נכנסה גרמניה למשבר הפוליטי הנוכחי? ומה מצפה לה, לאירופה וליחסי ברלין-ירושלים לאחר הבחירות הצפויות? הדיון נערך בשפה האנגלית Germany at a Crossroads Germany is one of the most important countries in Europe and one of the friendliest toward Israel on the continent. However, the country has recently entered a crisis that led to the dissolution of the coalition in Berlin, as well as an announcement by the chancellor regarding his intention to dissolve parliament and call for elections in February. According to polls, Germany is facing a political upheaval during an exceptionally tense period both within the country and in its surroundings. Against the backdrop of recent events, INSS researcher Dr. Remi Daniel, invited Dr. Peter Lintl—a researcher at the German research institute SWP and an expert on German-Israeli relations—for a special discussion: How has the German government and society reacted to the events of October 7th and the ongoing war in Gaza so far? Will the Berlin government comply with arrest warrants against Netanyahu and Gallant? How did Germany enter its current political crisis? And what lies ahead for Germany, Europe, and Berlin-Jerusalem relations after the upcoming elections?
