פרופ' קובי מיכאל ויוחנן צורף – חוקרי הזירה הפלסטינית במכון שלא תמיד רואים עין בעין – מנסים להיכנס לראשה של הנהגת ארגון הטרור חמאס והעומד בראשו יחיא סינוואר. מה הייתה התכלית האסטרטגית של מתקפת ה-7 באוקטובר בעבור הנהגת חמאס? איך ההנהגה מבינה ברגע זה את האירוע ולאן היא מבקשת להוליך אותו? וגם – איך משפיעים האירועים על תודעת הזהות הפלסטינית?
לאחר שהחלק הראשון של התוכנית עסק בציבור העזתי, מפנה החוקרת אורית פרלוב את המבט צפונה ועוסקת בשיח הציבורי בלבנון כלפי המערכה של חזבאללה נגד ישראל. מה בראיית הציבור האינטרס של חזבאללה? מדוע עדיפה לדעתם ״חזית לוחצת״, כדברי נסראללה, ולא מלחמה אזורית כוללת? כמו כן, נראה את הקמפיינים והביקורת המופנית כלפי מנהיגי מדינות ערב שנתפסים ״כמגן אנושי״ של ישראל מחד, ואת הביקורת שמופנית כלפי העיתונאים הלבנונים מאידך שמואשמים בבגידה וב"שיתוף פעולה ברצח הילדים העזתים", בשל הביקורת הקשה שהם מותחים כלפי חזבאללה וסירובם לאפשר ללבנון להכנס למלחמה עם ישראל. וגם: נחזור לבית החולים החולים שיפא - האם זה המקום שיחתום את המערכה?
השבוע מתחלקת התוכנית ״מעבר לרשת״ לשני חלקים: האחד על הזירה הדרומית והשני על הצפונית. בחלק הראשון ננסה להקשיב לקולות ולתמונות המגיעים מעזה. נבין את השיח על ה״נכבה השנייה״, ומדוע פלסטינים רבים העדיפו לברוח דרומה למרות שנשבעו שעדיף מותם על עקירותם. נדבר על הרובים שמופנים כלפיהם מצד חמאס, על הצילומים המשפילים בראייתם של הזקנים והצעירים שעוברים את המסע מצפון לדרום. כמו כן, נקשיב לקולות הרופאים והעיתונאים שמנסים לתווך לנו את סיפורי הילדים הפצועים, הרעב והמחסור בתרופות. נסיים את החלק בביקורת הקשה שנמתחת כלפי מנהיגי מדינות ערב, על כך שאינם עושים דבר עבור הציבור העזתי.
في هذة الحلقة- مع الباحث الكبير في المعهد بروفيسور محمد وتد- نلقي الضوء على ردود الأفعال عند المجتمع العربي في إسرائيل، على الهجوم الإرهابي الذي حدث في السابع من أكتوبر والحرب في غزة نتطرق الى ردود الافعال على المجزرة في وسائل الاعلام المحلية، في تصريحات القادة الدينيين والسياسيين، وفي الرأي العام لدى المجتمع العربي. لماذا لم يتكرر سيناريو التصعيد الداخلي بين مواطنين عرب ويهود، كالذي حدث خلال عملية حارس الأسوار (٢٠٢١)، بل على العكس تماما؟ كيف ينعكس هذا الحدث على هواجس الجمهور العربي والرغبة في العيش المشترك وكيف يتم التعبير عن ذلك ضمن مبادرات للمساعدة والتضامن المدني مع ضحايا المجزرة؟
סגנית ראש מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין, גליה לביא, בשיחה עם חוקר המכון ד"ר אורי סלע על הסיבות לתגובה הסינית למלחמת "חרבות ברזל", על היחסים הארוכים שבין סין לבין הפלסטינים, ועל ההקשרים הרחבים יותר לדברים במדיניות החוץ הסינית ככלל.
כלכלת מלחמה: כיצד הלחימה תשפיע על הכלכלה הישראלית? ריאיון עם פרופ' מנואל טרכטנברג ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, פרופ' מנואל טרכטנברג, מתארח בפודקאסטרטגי כדי לענות על השאלות הנוגעות להשפעות המלחמה על כלכלת ישראל. באיזה מצב כלכלי נכנסה ישראל למלחמה ומהן ההשלכות המידיות ואלה שעלולות להיות בטווח האורך יותר על הכלכלה הישראלית? מה צריכה להיות המדיניות הכלכלית שתאפשר קודם כל לתת מענה למי שנפגע מהמלחמה? מה הן ההשלכות הרוחביות של הלחימה על המשק - ומה עוד עלול לבוא בהמשך? וגם, רגע של אופטימיות: על המאפיינים הייחודיים של החברה הישראלית ויכולתה לצאת ממשברים. יחסי רוסיה-ישראל ברקע המלחמה בעזה: הזמן לניפוץ הקונספציה? על רקע התמיכה הבולטת של רוסיה בחמאס, ביקור בכירי חמאס במוסקבה במהלך המלחמה וההצהרות הצורמות שמגיעות מהקרמלין ובהן התייצבות ברורה בצד הפלסטיני במלחמה, חוקר המכון ושגריר ישראל ברוסיה לשעבר, ארקדי מיל-מן, מנתח את מערכת היחסים הנוכחית בין רוסיה לישראל ועוסק בשאלה – האם זה הזמן לאתגר את התפיסה לפיה יש לשמור על יחסי ידידות עם מוסקבה? פייקלנד - פרק 3 | במשחקי תודעה - סינוואר עקף את ישראל ואת נסראללה חמאס נכנס למלחמה כשבתחום אחד הוא מוביל: במאבק על התודעה. חודש אחרי הטבח הנורא של 7 באוקטובר, ישראל מתקשה לשמור על הלגיטימציה שלה בעולם, בעוד חמאס מצליח להיתפס כמי שהשפיל את ישראל והוכיח כי היא לא כל יכולה. איך היא עשתה את זה? יוחנן צורף, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי ומומחה לזירה הפלסטינית, ואריק ברבינג, לשעבר מפקד מרחב ירושלים בשב"כ וראש אגף הסייבר, בשיחה עם מגיש פייקלנד, אטילה שומפלבי, על מבצעי ההשפעה של חמאס, על דעת הקהל ועל הקושי של ישראל להשפיע על העזתים. הפודקאסט הופק בשיתוף עם קרן קונרד אדנאוור, ישראל סין, הפלסטינים - והפוליטיקה העולמית סגנית ראש מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין, גליה לביא, בשיחה עם חוקר המכון ד"ר אורי סלע על הסיבות לתגובה הסינית למלחמת "חרבות ברזל", על היחסים הארוכים שבין סין לבין הפלסטינים, ועל ההקשרים הרחבים יותר לדברים במדיניות החוץ הסינית ככלל.
Over a month has passed since the October 7 massacre of Israeli citizens perpetrated by Hamas terrorists and Gazan civilian accomplices. The most vicious attack against Jews since the Holocaust brought an unprecedented number of Israeli casualties: 1400 killed; 240 hostages held by Hamas, among them 32 children; over 7200 injured; and over 250,000 displaced, evacuated from their homes. In this podcast, INSS researcher Adi Kantor sits down with Dr. Raz Zimmt, an expert on Iran at INSS and author of the book Iran From Within: State and Society in the Islamic Republic (in Hebrew), published in 2022. Together they discuss the current Iranian involvement in the Israel-Hamas war. To what extent was Iran part of the planning and execution of the massacre of October 7? What is its role in the war? How large is the threat of further escalation, and are there “escalation steps” from Iran’s perspective? What are the relations between Iran and its proxies in the Middle East with regard to the war? And what are Iran’s interests and considerations regarding the “day after”?
על רקע התמיכה הבולטת של רוסיה בחמאס, ביקור בכירי חמאס במוסקבה במהלך המלחמה וההצהרות הצורמות שמגיעות מהקרמלין ובהן התייצבות ברורה בצד הפלסטיני במלחמה, חוקר המכון ושגריר ישראל ברוסיה לשעבר, ארקדי מיל-מן, מנתח את מערכת היחסים הנוכחית בין רוסיה לישראל ועוסק בשאלה – האם זה הזמן לאתגר את התפיסה לפיה יש לשמור על יחסי ידידות עם מוסקבה?
ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, פרופ' מנואל טרכטנברג, מתארח בפודקאסטרטגי כדי לענות על השאלות הנוגעות להשפעות המלחמה על כלכלת ישראל. באיזה מצב כלכלי נכנסה ישראל למלחמה ומהן ההשלכות המידיות ואלה שעלולות להיות בטווח האורך יותר על הכלכלה הישראלית? מה צריכה להיות המדיניות הכלכלית שתאפשר קודם כל לתת מענה למי שנפגע מהמלחמה? מה הן ההשלכות הרוחביות של הלחימה על המשק - ומה עוד עלול לבוא בהמשך? וגם, רגע של אופטימיות: על המאפיינים הייחודיים של החברה הישראלית ויכולתה לצאת ממשברים.
חמאס נכנס למלחמה כשבתחום אחד הוא מוביל: במאבק על התודעה. חודש אחרי הטבח הנורא של 7 באוקטובר, ישראל מתקשה לשמור על הלגיטימציה שלה בעולם, בעוד חמאס מצליח להיתפס כמי שהשפיל את ישראל והוכיח כי היא לא כל יכולה. איך היא עשתה את זה? יוחנן צורף, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי ומומחה לזירה הפלסטינית, ואריק ברבינג, לשעבר מפקד מרחב ירושלים בשב"כ וראש אגף הסייבר, בשיחה עם מגיש פייקלנד, אטילה שומפלבי, על מבצעי ההשפעה של חמאס, על דעת הקהל ועל הקושי של ישראל להשפיע על העזתים. הפודקאסט הופק בשיתוף עם קרן קונרד אדנאוור, ישראל
יציאה מהבונקר הטכנולוגי: הלקחים הטכנולוגיים-אסטרטגיים ממתקפת הפתע והמלחמה בעזה בעקבות מתקפת הפתע ונקודות התורפה שהתגלו באמצעי ההגנה הטכנולוגיים, חוקר המכון ד"ר אריאל סובלמן מציג את השינויים וההתאמות הדרושים לישראל בתחום השימוש בטכנולוגיה בהגנה ובשדה הקרב. כמו כן מציג סובלמן את החשיבות של פיתוח אסטרטגיה לאומית שתתכלל את כל המרכיבים הטכנולוגיים הדרושים, כדי לא להיתפס שוב בלתי מוכנה לתת מענה מידי למתקפה, וכדי להכניע את אויביה בשדה הקרב. פייקלנד - פרק 2 | בחסות המלחמה: כך פלשו רוסיה ואיראן לתודעה הישראלית ישראל מדברת על הסברה, בעוד רוסיה ואיראן, לצד חיזבאללה וחמאס, מנסות להשפיע על התודעה בישראל וליצור חזית פנימית בין יהודים לערבים ובין יהודים ליהודים. ברשתות החברתיות הגבולות נפרצו מזמן, וכעת חודר הקרב על התודעה גם לכלי תקשורת מרכזיים. בפרק השני של פייקלנד, מדברים חוקר המכון דודי סימן טוב, ראש תוכנית רוסיה במכון ארקדי מיל-מן ומנכ"ל פייק-ריפורטר אחיה ש"ץ עם אטילה שומפלבי על הסכנה שבפנים. הפודקאסט נערך בשיתוף עם קרן קונרד אדנאוור, ישראל היחסים בין יהודים וערבים בתקופת המלחמה בישראל חוקר המכון הבכיר, תא"ל (מיל') ד"ר מאיר אלרן, בשיחה עם ראש המכון פרופ' מנואל טרכטנברג והחוקר הבכיר פרופ' מוחמד ותד, על היחסים הרגישים בין החברה היהודית והערבית בישראל – במיוחד בתקופת המלחמה – ועל האופן שבו יש לפעול כדי לשמר את השקט (המופתי) הנשמר עד כה ביחסים בין הציבורים. כיצד רואה הציבור הערבי את אירועי ה-7 באוקטובר ואת המלחמה שנפתחה בעקבותיהם? מהי ההשפעה של שמירת היחסים בין היהודים וערבים בישראל מבחינה תודעתית, פוליטית וכלכלית? ומה על המנהיגים הערבים והיהודים צריכים לעשות כדי שהמצב הרגיש לא יסלים?
בעקבות מתקפת הפתע ונקודות התורפה שהתגלו באמצעי ההגנה הטכנולוגיים, חוקר המכון ד"ר אריאל סובלמן מציג את השינויים וההתאמות הדרושים לישראל בתחום השימוש בטכנולוגיה בהגנה ובשדה הקרב. כמו כן מציג סובלמן את החשיבות של פיתוח אסטרטגיה לאומית שתתכלל את כל המרכיבים הטכנולוגיים הדרושים, כדי לא להיתפס שוב בלתי מוכנה לתת מענה מידי למתקפה, וכדי להכניע את אויביה בשדה הקרב.
חוקר המכון הבכיר, תא"ל (מיל') ד"ר מאיר אלרן, בשיחה עם ראש המכון פרופ' מנואל טרכטנברג והחוקר הבכיר פרופ' מוחמד ותד, על היחסים הרגישים בין החברה היהודית והערבית בישראל – במיוחד בתקופת המלחמה – ועל האופן שבו יש לפעול כדי לשמר את השקט (המופתי) הנשמר עד כה ביחסים בין הציבורים. כיצד רואה הציבור הערבי את אירועי ה-7 באוקטובר ואת המלחמה שנפתחה בעקבותיהם? מהי ההשפעה של שמירת היחסים בין היהודים וערבים בישראל מבחינה תודעתית, פוליטית וכלכלית? ומה על המנהיגים הערבים והיהודים צריכים לעשות כדי שהמצב הרגיש לא יסלים?
INSS researcher Ofir Winter spoke with Dalia Ziada, an Egyptian writer specializing in security studies and geopolitics, and the Executive Director of MEEM Center for Middle East and Eastern Mediterranean Studies. Ziada said that Israel is now fighting Hamas not on behalf of itself alone, but on behalf of the entire region. Furthermore, Israel is doing what every other country in the world would do if its citizens were attacked during a holiday and were killed in their own houses. She also explained the reasons for Egypt's concern regarding hosting displaced citizens from Gaza, envisioned what a region without Hamas might look like, and suggested steps Israel should take to better explain its position to its Arab neighbors.
في إطار مقابلة مع د. أوفير وينتر، الباحث في معهد دراسات الأمن القومي في جامعة تل أبيب، تحدثت داليا زيادة، الكاتبة المصرية المتخصصة في الدراسات الأمنية والجيوسياسية، ومديرة مركز ميم لدراسات الشرق الأوسط وشرق المتوسط، حول الأوضاع الراهنة في غزة والتحديات التي تواجه المنطقة. قالت زيادة إن حماس مسؤولة مسؤولية كاملة عما يحدث الان في غزة وعن قيام هذه الحرب أصلا من أساسها، واعتبرت بإنها حرب تخوضها إسرائيل ضد الإرهاب بالنيابة عن الشرق الأوسط. كما أوضحت زيادة أسباب رغبة حماس في عرقلة التطبيع بين إسرائيل والسعودية، ونقاط التشابه بينها وبين داعش، وسُبل التقدم نحو حلاً سياسيًا عادلاً للجانبين الفلسطيني والإسرائيلي بعد الحرب.
