המנהיגים המוסלמים בארה"ב אחרי 7 באוקטובר | משדרים ביטחון - פרק 56

בעקבות העלייה במספר מקרי הרצח על רקע פעילות ארגוני הפשיעה בחברה הערבית, חוקר המכון, פרופ' מוחמד ותד, מסביר על היפוך המגמה ביחס לשנה שעברה, על הגורמים להחרפה במצב ועל פתרונות הדרושים. מדוע גל האלימות הנוכחי מהווה בעיה של ביטחון לאומי החורגת מעבר לענייני פנים בחברה הערבית, והבחירות המקומיות הקרבות? כיצד התופעה קשורה לטרור ולהברחות נשק בתוך ישראל ומעבר לגבול? והאם התערבות של שב״כ במאמצים למיגור התופעה היא הפתרון המתבקש? * הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.

ישראל ואיום הסייבר: כיצד הפכנו למעצמת סייבר עולמית? חוקר המכון הבכיר, ד"ר צ'ק פרייליך - לשעבר סגן ראש המטה לביטחון לאומי, בפודקאסט על התמודדות מדינת ישראל עם איום הסייבר, בעקבות פרסום ספרו Israel and the Cyber Threat: How the Startup Nation Became a Global Cyber Power. מה כולל איום הסייבר וכיצד מתקפות סייבר בכלל מתבצעות? כיצד הפכה ישראל למעצמת סייבר ובזכות אילו נתונים? עם אילו איומי סייבר ישראל מתמודדת ומצד מי - ומהו המענה לאיומים? כיצד תחום הסייבר משתלב בתפיסת הביטחון של ישראל, ובפרט בהגנה ובמתקפה? ומה צופן העתיד בתחום? מעבר לרשת: העולם הערבי מסתכל על ישראל המפולגת – מה הוא רואה? חוקרת המכון אורית פרלוב מתמקדת בפינתה הפעם בשיח הציבורי בעולם הערבי, כפי שהוא משתקף ברשתות החברתיות, בנוגע לתהליכי הפנים בישראל מאז ההכרזה על הרפורמה / המהפכה במערכת המשפט. את השיח בנושא ניתן לחלק לארבע מגמות עיקריות: (1) השיח המפרצי, שעוסק ברובו באובדן הניכסיות של ישראל עבור מדינות המפרץ. השיח מזהה ״בריחת סידן״ בראייתם בכל אחת משלוש הרגלים עליהן מבוססת נכסיותה של ישראל; (2) השיח בקרב מדינות ציר ההתנגדות, ששם דגש על חולשתה והתפרקותה של ״הישות הציונית״ מבפנים. לפי שיח זה, הנכסים המדינתיים (צבא, מערכת משפט, המערכת הפיננסית, מערכת הבריאות וכו') של ישראל נחלשים, וכך גם המרקם החברתי. נרטיב זה מתכתב באופן מושלם עם תיאוריית ״קורי העכביש״ של נסראללה; (3) השיח בקרב הציבור הפלסטיני, שמחולק לשניים - מצד אחד שימת דגש על האופי הגזעני לדבריהם של ממשלת ישראל ומדיניותה, ומן הצד השני שימת דגש על כך שישראל מעולם לא הייתה באמת דמוקרטיה אמיתית או שתמיד הייתה דמוקרטיה ליהודים ודיקטטורה לערבים - ועכשיו המצב מתאזן; (4) שיח כלל-ערבי, שבו קיים עיסוק אובססיבי בתנועת המחאה נגד המשטר בישראל עם איזו ציפייה (אולי נאיבית ואולי לא) לראות ״מודל מנצח״ בניגוד למודל ״האביב הערבי״ שנכשל. רשת ביטחון – פרק 7 | הסיפור המוזר של יחסי ישראל-טורקיה היחסים בין טורקיה לישראל הם משט סוער - מצד אחד טורקיה היא המדינה המוסלמית הראשונה שהכירה בישראל, ומצד שני מנהיגיה תקפו ותוקפים את ישראל בצורה חריפה, עד כדי האשמות ברצח עם, ניתוקי יחסים וגירוש שגרירים. בפרק השביעי של "רשת ביטחון", מארח בן ירושלמי את ד"ר רמי דניאל, חוקר טורקיה במכון למחקרי ביטחון לאומי, כדי להבין מי היא טורקיה המודרנית, כיצד הפכה למדינה חילונית וניסתה להתקרב למערב ואיך היחסים בינינו התחילו דווקא בעקבות אנטישמיות וסטראוטיפים יהודיים. עוד ידבר דניאל על הדמוקרטיה והחברה הטורקית מהקמתה ועד לתקופת ארדואן - והאם בטוח לתיירים ישראלים להגיע לטורקיה?

In today's podcast INSS researcher Adi Kantor sits down with Prof. Chuck Freilich, a senior researcher at INSS and a former deputy national security adviser in Israel. Together they discuss Prof. Freilich’s latest book titled Israel and the Cyber Threat: How the Startup Nation Became a Global Cyber Power (co-authored with Mathew S. Cohen and Gabi Siboni). This book is the first comprehensive study on the cyber threats Israel faces and the national strategy it has developed in response. What exactly do we mean when we say “cyber”? How is it related to national security? What is so different about the cyber realm, and what explains its growing importance in the public discourse, especially in our days? How did Israel become a cyber power ten years ago? What is unique in the “Israeli way” that created this international success? What is a “cyberattack,” and what are the current threats facing Israel in this field? And finally, where is Israel headed when it comes to cyber capabilities?

חוקרת המכון אורית פרלוב מתמקדת בפינתה הפעם בשיח הציבורי בעולם הערבי, כפי שהוא משתקף ברשתות החברתיות, בנוגע לתהליכי הפנים בישראל מאז ההכרזה על הרפורמה / המהפכה במערכת המשפט. את השיח בנושא ניתן לחלק לארבע מגמות עיקריות: (1) השיח המפרצי, שעוסק ברובו באובדן הניכסיות של ישראל עבור מדינות המפרץ. השיח מזהה ״בריחת סידן״ בראייתם בכל אחת משלוש הרגלים עליהן מבוססת נכסיותה של ישראל; (2) השיח בקרב מדינות ציר ההתנגדות, ששם דגש על חולשתה והתפרקותה של ״הישות הציונית״ מבפנים. לפי שיח זה, הנכסים המדינתיים (צבא, מערכת משפט, המערכת הפיננסית, מערכת הבריאות וכו') של ישראל נחלשים, וכך גם המרקם החברתי. נרטיב זה מתכתב באופן מושלם עם תיאוריית ״קורי העכביש״ של נסראללה; (3) השיח בקרב הציבור הפלסטיני, שמחולק לשניים - מצד אחד שימת דגש על האופי הגזעני לדבריהם של ממשלת ישראל ומדיניותה, ומן הצד השני שימת דגש על כך שישראל מעולם לא הייתה באמת דמוקרטיה אמיתית או שתמיד הייתה דמוקרטיה ליהודים ודיקטטורה לערבים - ועכשיו המצב מתאזן; (4) שיח כלל-ערבי, שבו קיים עיסוק אובססיבי בתנועת המחאה נגד המשטר בישראל עם איזו ציפייה (אולי נאיבית ואולי לא) לראות ״מודל מנצח״ בניגוד למודל ״האביב הערבי״ שנכשל.

היחסים בין טורקיה לישראל הם משט סוער - מצד אחד טורקיה היא המדינה המוסלמית הראשונה שהכירה בישראל, ומצד שני מנהיגיה תקפו ותוקפים את ישראל בצורה חריפה, עד כדי האשמות ברצח עם, ניתוקי יחסים וגירוש שגרירים. בפרק השביעי של "רשת ביטחון", מארח בן ירושלמי את ד"ר רמי דניאל, חוקר טורקיה במכון למחקרי ביטחון לאומי, כדי להבין מי היא טורקיה המודרנית, כיצד הפכה למדינה חילונית וניסתה להתקרב למערב ואיך היחסים בינינו התחילו דווקא בעקבות אנטישמיות וסטראוטיפים יהודיים. עוד ידבר דניאל על הדמוקרטיה והחברה הטורקית מהקמתה ועד לתקופת ארדואן - והאם בטוח לתיירים ישראלים להגיע לטורקיה?

חוקר המכון הבכיר, ד"ר צ'ק פרייליך - לשעבר סגן ראש המטה לביטחון לאומי, בפודקאסט על התמודדות מדינת ישראל עם איום הסייבר, בעקבות פרסום ספרו Israel and the Cyber Threat: How the Startup Nation Became a Global Cyber Power. מה כולל איום הסייבר וכיצד מתקפות סייבר בכלל מתבצעות? כיצד הפכה ישראל למעצמת סייבר ובזכות אילו נתונים? עם אילו איומי סייבר ישראל מתמודדת ומצד מי - ומהו המענה לאיומים? כיצד תחום הסייבר משתלב בתפיסת הביטחון של ישראל, ובפרט בהגנה ובמתקפה? ומה צופן העתיד בתחום?

נסראללה לא דוהר למלחמה - אז מה כן? על אסטרטגית ההרתעה של חיזבאללה בעקבות פרסום מאמרם ב״עדכן אסטרטגי״ על אסטרטגיית ההרתעה של חיזבאללה, חוקרי המכון אורנה מזרחי, יורם שוייצר וענת שפירא מסבירים מדוע אווירת ההסלמה שנוצרה בימים האחרונים בגבול הצפון, אינה בהכרח מעידה על כוונת חיזבאללה לפתוח במלחמה נגד ישראל, גם אם פעילות הטרור וההתגרויות שלו נגד ישראל בעת האחרונה מקפלות בתוכן פוטנציאל של הסלמה למלחמה. מהם מרכיבי האסטרטגיה של חיזבאללה בעימות עם ישראל ומהם השיקולים ומרכיבי הזהות שגיבשו אותה, מאז הקמתו ועד היום? מה תכליתה של ״משוואת ההרתעה״ בעימות עם ישראל ומדוע חיזבאללה פועל לשנותה מעת לעת? כיצד המערכה על התודעה ופיגועי ראווה בחו״ל השתלבו באסטרטגיית חיזבאללה, מראשית דרכו, ומה המשקל שניתן להם כיום, לצד איום הטילים המדויקים ואמצעי לחימה מתקדמים נוספים? לפרסום המלא היכנסו: https://www.inss.org.il/he/strategic_assessment/hezbollah/ קולות מאיראן | פרק 2 - השיטות החדשות של כוחות הביטחון האיראניים בפרק חדש של הפינה "קולות מאיראן" במסגרת פודקאסטרטגי של המכון למחקרי ביטחון לאומי, ובהתקרב יום השנה למחאות החיג'אב באיראן, יציג החוקר בני סבטי את התנהלות כוחות הביטחון האיראנים ואת הפקת הלקחים שלהם ממהלך המחאות, לאחר שבשלבים הראשונים לא הצליחו לדכא אותן בצורה אפקטיבית. פגיעה במעמד האישה בישראל והשלכותיה על הביטחון הלאומי על רקע המשבר הפנימי המתהווה בישראל והחקיקה המלווה אותו, ניכרת פגיעה במעמד האישה, ובכלל זה הדרת נשים ופגיעה במרחב החופש שלהן, למשל - נערות בבגדים קצרים שהתבקשו לכסות את גופן במהלך נסיעה באוטובוס. נושא זה, לדברי חוקרי המכון אל"ם (מיל') עו"ד פנינה שרביט-ברוך והח"כ לשעבר עפר שלח, אינו נוגע רק לסוגיות של שוויון מגדרי וזכויות נשים, אלא עשוי להשפיע לרעה על הכלכלה, היציבות והביטחון הלאומי של ישראל. באילו תחומים כבר חלה הרעה במעמדן של נשים, ביחס לשנים קודמות? כיצד התופעה קשורה לרפורמה/מהפכה משפטית? ובאיזה מובנים לסוגיית מעמד האישה בישראל יש השפעה על הביטחון הלאומי? סוריה: המדריך השלם למדינה מפורקת גם בתוך הכאוס המזרח תיכוני הקבוע, לא ניתן להתעלם מהתמורות הרבות שעברה סוריה בעשור וחצי האחרונים – מצב חברתי וכלכלי קשה שהובילו למרד ולמלחמת אזרחים עקובה מדם, אשר התפתחה לכדי זירת קרב רב מערכתית ומרובת שחקנים, אזוריים ועולמיים. בפרק הרביעי של "רשת ביטחון" מארח בן ירושלמי את ד"ר כרמית ולנסי, חוקרת סוריה במכון למחקרי ביטחון לאומי, במטרה להבין כיצד הגיעה המדינה לכדי התפרקות, מי הכוחות הפועלים בה היום, כיצד שלטון אסד שרד וממשיך לשרוד על אף המורדים הרבים והעוני הקשה, מה ניתן ללמוד מחזרתה לליגה הערבית, והאם על ישראל לדאוג מהתעצמות צבא סוריה ומהשאיפות להשיב לשליטתם את הגולן.

בפרק חדש של הפינה "קולות מאיראן" במסגרת פודקאסטרטגי של המכון למחקרי ביטחון לאומי, ובהתקרב יום השנה למחאות החיג'אב באיראן, יציג החוקר בני סבטי את התנהלות כוחות הביטחון האיראנים ואת הפקת הלקחים שלהם ממהלך המחאות, לאחר שבשלבים הראשונים לא הצליחו לדכא אותן בצורה אפקטיבית.

גם בתוך הכאוס המזרח תיכוני הקבוע, לא ניתן להתעלם מהתמורות הרבות שעברה סוריה בעשור וחצי האחרונים – מצב חברתי וכלכלי קשה שהובילו למרד ולמלחמת אזרחים עקובה מדם, אשר התפתחה לכדי זירת קרב רב מערכתית ומרובת שחקנים, אזוריים ועולמיים. בפרק השישי של "רשת ביטחון" מארח בן ירושלמי את ד"ר כרמית ולנסי, חוקרת סוריה במכון למחקרי ביטחון לאומי, במטרה להבין כיצד הגיעה המדינה לכדי התפרקות, מי הכוחות הפועלים בה היום, כיצד שלטון אסד שרד וממשיך לשרוד על אף המורדים הרבים והעוני הקשה, מה ניתן ללמוד מחזרתה לליגה הערבית, והאם על ישראל לדאוג מהתעצמות צבא סוריה ומהשאיפות להשיב לשליטתם את הגולן.

בעקבות פרסום מאמרם ב״עדכן אסטרטגי״ על אסטרטגיית ההרתעה של חיזבאללה, חוקרי המכון אורנה מזרחי, יורם שוייצר וענת שפירא מסבירים מדוע אווירת ההסלמה שנוצרה בימים האחרונים בגבול הצפון, אינה בהכרח מעידה על כוונת חיזבאללה לפתוח במלחמה נגד ישראל, גם אם פעילות הטרור וההתגרויות שלו נגד ישראל בעת האחרונה מקפלות בתוכן פוטנציאל של הסלמה למלחמה. מהם מרכיבי האסטרטגיה של חיזבאללה בעימות עם ישראל ומהם השיקולים ומרכיבי הזהות שגיבשו אותה, מאז הקמתו ועד היום? מה תכליתה של ״משוואת ההרתעה״ בעימות עם ישראל ומדוע חיזבאללה פועל לשנותה מעת לעת? כיצד המערכה על התודעה ופיגועי ראווה בחו״ל השתלבו באסטרטגיית חיזבאללה, מראשית דרכו, ומה המשקל שניתן להם כיום, לצד איום הטילים המדויקים ואמצעי לחימה מתקדמים נוספים? לפרסום המלא היכנסו: https://www.inss.org.il/he/strategic_assessment/hezbollah/

על רקע המשבר הפנימי המתהווה בישראל והחקיקה המלווה אותו, ניכרת פגיעה במעמד האישה, ובכלל זה הדרת נשים ופגיעה במרחב החופש שלהן, למשל - נערות בבגדים קצרים שהתבקשו לכסות את גופן במהלך נסיעה באוטובוס. נושא זה, לדברי חוקרי המכון אל"ם (מיל') עו"ד פנינה שרביט-ברוך והח"כ לשעבר עפר שלח, אינו נוגע רק לסוגיות של שוויון מגדרי וזכויות נשים, אלא עשוי להשפיע לרעה על הכלכלה, היציבות והביטחון הלאומי של ישראל. באילו תחומים כבר חלה הרעה במעמדן של נשים, ביחס לשנים קודמות? כיצד התופעה קשורה לרפורמה/מהפכה משפטית? ובאיזה מובנים לסוגיית מעמד האישה בישראל יש השפעה על הביטחון הלאומי?

In today's program INSS researcher Adi Kantor sits down with INSS Executive Director, Prof. Manuel Trajtenberg, one of the world's leading experts in economy and economic growth. Together they discuss the current worrying developments in the Israeli economy, in light of recent steps towards a Judicial Overhaul . To what extent is the Israeli economy already damaged by the reform? What are the dangers ahead and how can they affect the everyday life of citizens in Israel?? How are the relations between the economy and Israel's national security affected by the current situation? How do international economic actors act in light of these developments? and what can be a 'way out strategy'- is the situation still reversible?

הסלמה בזירה הפלסטינית: הערכת מצב בעקבות פיגועי הירי האחרונים בישראל והחשד להרג פלסטיני בעימות עם יהודים בכפר בורקא, מנהל המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, והחוקר הבכיר, פרופ' קובי מיכאל, מציגים הערכת מצב עדכנית של המציאות הביטחונית והמדינית בין ישראל לפלסטינים: אילו לקחים ניתן להפיק מפיגועי הטרור האחרונים, בפרט לגבי מידת ההשפעה של מבצעים צבאיים לסיכול טרור כדוגמת ״בית וגן״? האם מדינת ישראל צריכה להגדיר את המתקפות של יהודים נגד פלסטינים כ״טרור״? אילו מוטיבציות ותפיסות עולם עומדות ברקע למתקפות אלה, מהי האחריות המוטלת על הדרג המדיני וכיצד מעשים אלה עלולים להשפיע על מעמדה הבינ״ל של מדינת ישראל? וגם: אילו החלטות שקיבלה הממשלה הנוכחית בתקופה האחרונה מחזקות את הרשות הפלסטינית ומה נובע מכך לגבי מדיניות הממשלה בשטחים בפועל? המדריך המלא לנורמליזציה בין ישראל לערב הסעודית: מה עומד על הפרק? בעקבות הניסיונות לקדם נורמליזציה בין ישראל לערב הסעודית, בתיווך ארה״ב, מציג פאנל חוקרי המכון הבכירים - ד"ר יואל גוז'נסקי, אלדד שביט, תא"ל (מיל') אודי דקל וסימה שיין - ניתוח של עיקרי התפתחויות בנושא זה, ובוחן את ההיתכנות של הסכם נורמליזציה בין ישראל לערב הסעודית בעתיד הקרוב, בחסות ממשל ביידן. מדוע ההנהגה הסעודית שואפת לפחות מהסכם נורמליזציה מלא (במתכונת ״הסכמי אברהם״) ומגדירה את יעד ההתקרבות לישראל כעת כאינטגרציה? מהן הדרישות שהעלו הסעודים בפני האמריקנים בתמורה למהלך המדובר, והאם יש בהן בעיה מדינית או ביטחונית עבור ישראל? מה שואף להשיג ממשל ביידן במגעים הללו, האם זה חופף את האינטרסים הסעודיים וכיצד יעדי מדיניות החוץ מושפעים מיחסי ממשל ביידן והקונגרס עם יורש העצר מוחמד בן סלמאן? כיצד הסוגיה הפלסטינית באה לידי ביטוי במגעים הללו ועד כמה היא חשובה לשלטון הסעודי? האם לפלסטינים יש השפעה בהקשר זה והאם התמורה לפלסטינים היא עניין עקרוני מבחינת הממשל האמריקני? בהמשך לכך, מה הסיכוי לגבש הסכמות בנושא זה עם הממשלה הנוכחית בישראל? ובהקשר האזורי הרחב יותר - כיצד האיומים מצד איראן משפיעים על הסוגיות העולות לדיון בדיאלוג בין ממשל ביידן להנהגה הסעודית והאם היענות לדרישה הסעודית לסיוע בפיתוח תכנית גרעין אזרחית, בתמורה לצעדי הנורמליזציה, עלולה לדחוף את האזור למירוץ חימוש גרעיני?

בעקבות הניסיונות לקדם נורמליזציה בין ישראל לערב הסעודית, בתיווך ארה״ב, מציג פאנל חוקרי המכון הבכירים - ד"ר יואל גוז'נסקי, אלדד שביט, תא"ל (מיל') אודי דקל וסימה שיין - ניתוח של עיקרי התפתחויות בנושא זה, ובוחן את ההיתכנות של הסכם נורמליזציה בין ישראל לערב הסעודית בעתיד הקרוב, בחסות ממשל ביידן. מדוע ההנהגה הסעודית שואפת לפחות מהסכם נורמליזציה מלא (במתכונת ״הסכמי אברהם״) ומגדירה את יעד ההתקרבות לישראל כעת כאינטגרציה? מהן הדרישות שהעלו הסעודים בפני האמריקנים בתמורה למהלך המדובר, והאם יש בהן בעיה מדינית או ביטחונית עבור ישראל? מה שואף להשיג ממשל ביידן במגעים הללו, האם זה חופף את האינטרסים הסעודיים וכיצד יעדי מדיניות החוץ מושפעים מיחסי ממשל ביידן והקונגרס עם יורש העצר מוחמד בן סלמאן? כיצד הסוגיה הפלסטינית באה לידי ביטוי במגעים הללו ועד כמה היא חשובה לשלטון הסעודי? האם לפלסטינים יש השפעה בהקשר זה והאם התמורה לפלסטינים היא עניין עקרוני מבחינת הממשל האמריקני? בהמשך לכך, מה הסיכוי לגבש הסכמות בנושא זה עם הממשלה הנוכחית בישראל? ובהקשר האזורי הרחב יותר - כיצד האיומים מצד איראן משפיעים על הסוגיות העולות לדיון בדיאלוג בין ממשל ביידן להנהגה הסעודית והאם היענות לדרישה הסעודית לסיוע בפיתוח תכנית גרעין אזרחית, בתמורה לצעדי הנורמליזציה, עלולה לדחוף את האזור למירוץ חימוש גרעיני?

בעקבות פיגועי הירי האחרונים בישראל והחשד להרג פלסטיני בעימות עם יהודים בכפר בורקא, מנהל המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, והחוקר הבכיר, פרופ' קובי מיכאל, מציגים הערכת מצב עדכנית של המציאות הביטחונית והמדינית בין ישראל לפלסטינים: אילו לקחים ניתן להפיק מפיגועי הטרור האחרונים, בפרט לגבי מידת ההשפעה של מבצעים צבאיים לסיכול טרור כדוגמת ״בית וגן״? האם מדינת ישראל צריכה להגדיר את המתקפות של יהודים נגד פלסטינים כ״טרור״? אילו מוטיבציות ותפיסות עולם עומדות ברקע למתקפות אלה, מהי האחריות המוטלת על הדרג המדיני וכיצד מעשים אלה עלולים להשפיע על מעמדה הבינ״ל של מדינת ישראל? וגם: אילו החלטות שקיבלה הממשלה הנוכחית בתקופה האחרונה מחזקות את הרשות הפלסטינית ומה נובע מכך לגבי מדיניות הממשלה בשטחים בפועל?