חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת הפעם בפינתה בשיח העזתי בתוך הרצועה בעקבות שלושה אירועים מרכזיים שהתרחשו השבוע בעזה: חלוקת הסיוע החדשה בדרום הרצועה, הביזה של מחסני הקמח של חמאס ע״י הציבור במרכז וצפון הרצועה, ״וטיהור הצפון״ - 100 בניינים ב-48 שעות - השטחת קו הרקיע של העיר עזה כאשר עשרות משפחות נותרו ברחובות. שלושת מקרי הבוחן הללו מאפשרים לנו ללמוד על מצבה של חמאס ומדוע העזתים מכריזים על תבוסה, ובנוסף מראים כיצד נראית עזה כשמחסום הפחד נפרץ. בחלק הראשון סוקרת פרלוב את השיח הציבורי והחמאסי סביב נקודות חלוקת האוכל החדשות. מדוע הציבור מעדיף לקחת אוכל מהאמריקאים ולא מחמאס ומה חמאס עושה כדי לסכל את ניסיונות חיסולה? האם הצלחת הפרויקט בסכנה או שישראל תצליח הפעם לחתוך את צינור החמצן של חמאס? כמו כן נכיר דמות חדשה, יאסר אבו שהאב, ונלמד על תפקידה בגיבוש הסדר חדש בדרום הרצועה. בחלק השני דנה פרלוב בתופעת הביזה במרכז ובצפון הרצועה. נבין כיצד התהפכו היוצרות: אם עד כה חמאס בזז את משאיות הסיוע כעת הציבור העזתי בוזז את מחסני חמאס, ונבין האם זה נתפס כבגידה או לאו. בחלק השלישי מנסה פרלוב להבין מה עומד בבסיס המגמה החדשה בעיר עזה, כאשר חיה״א שיטח בסוף השבוע למעלה מ-100 בניינים ב-48 שעות, אירוע שמכונה ברשת ״טיהור הצפון״ והכנה לגירוש מאות אלפי עזתים לדרום הרצועה. האם המהלך הזה יצליח? האם העזתים יסכימו לעבור דרומה? והאם החיבור בין חמאס לאוכלוסייה ינותק באופן סופי ?