חשיפת תוכניות הטרור של איראן ואזהרת ראש המוסד בעקבות חשיפת סיכול 27 ניסיונות פיגוע בהובלת איראן, כמו גם האיומים ששיגר ראש המוסד למשטר האייתולות בהקשר זה, חוקר המכון הבכיר, יורם שוייצר, מציג את יעדי הטרור בחו"ל של המשטר האיראני, חולשותיהם של המבצעים שאיפשרו את סיכול הפעילות עד כה והסיבות להתמדה בסוג זה של טרור על אף היכולות לסכלם ולהשיב מתקפה. ועידת 20-G: התחרות בין ארה"ב לסין, דחיקת רוסיה – והמשמעויות לישראל חוקרי תוכניות המחקר בנושא ארה"ב, סין ורוסיה במכון – אלדד שביט, טוביה גרינג והשגריר ארקדי מיל-מן - על המתיחות והתחרות הבין-מעצמתית שהכתיבה את סדר היום של ועידת הכלכלות הגדולות שנערכה השנה בהודו. מה היו המוטיבציות של המדינה המארחת לקיום האירוע בשטחה? מהן הסיבות האפשרויות להיעדרותם של מנהיגי סין ורוסיה? כיצד ניסה הנשיא ביידן לנצל את האירוע לצורך גיבוש מחנה מתחרה לגוש שמובילה בייג'ינג? איך השפיעה המלחמה באוקראינה על מעמדה של רוסיה בפורום ובאיזה אופן היא נדחקה לשולי הוועידה? וגם – על פרויקט "מסילת השלום" והמשמעויות של השינויים ביחסי הכוחות בין המעצמות עבור ישראל. טורקיה 2023 - שנת המאה | פרק 4: המלחמה שסללה את הדרך להצטרפות טורקיה לנאט"ו בפרק הרביעי של סדרת הפודקאסטים לציון 100 שנה לרפובליקה הטורקית מראיינת חוקרת המכון, ד"ר גליה לינדנשטראוס, את ד"ר נדב סולומונוביץ' מהחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית, בנושא טורקיה בתחילת המלחמה הקרה. מה גרם לטורקיה לצאת מהניטראליות שלה במלחמת העולם השנייה ולהתייצב לצד המערב בתחילת המלחמה הקרה? מה הוביל את טורקיה לשלוח כ-15,000 כוחות למלחמת קוריאה וכיצד הדבר הוביל לצירופה של טורקיה לנאט"ו? מדוע גם בתחילת הרפובליקה הטורקית, עם הדגש על חילוניות, נזקקו לרטוריקה דתית כדי להצדיק את המעורבות הטורקית במלחמת קוריאה? מה הוביל להתפתחות תופעות של אנטי-אמריקניזם בטורקיה למרות התחלה מבטיחה ביחסים עם ארצות הברית? ולבסוף – היבטים של זיכרון והנצחה - מדוע "נשכחה" המעורבות הטורקית במלחמת קוריאה ורק בשנות ה-2000 החלה התעניינות מחודשת בנושא? מעבר לרשת – סערת פגישת שרי החוץ של לוב וישראל: הצצה לרחוב הלובי ביום שאחרי החוקרת אורית פרלוב מביא בפינתה הפעם את הלך הרוח בלוב עם יוודע דבר הפגישה בין שר החוץ של ישראל ושרת החוץ של לוב באיטליה: על מה ולמה זעמו הלובים? האם ההפגנות וסילוקה של שרת החוץ מהמדינה הן משנאת ישראל או דווקא מזעם על ממשלת המעבר הלובית? הפינה תסקור גם את גישת האסלאמיסטים בלוב, שטוענת להיעדר לגיטימציה ציבורית לנורמליזציה עם ישראל, אל מול הגישה הפרגמטית שלא מתנגדת לנרמול היחסים, אך מביעה תסכול מהדרך שבה זה נעשה ומחוסר הלגיטימציה של הממשלה לעשות מהלכים כאלה ללא שקיפות ייצוגיות. כמו כן נלמד כיצד אי-הבנה ולמידה של הפוליטיקה הפנימית בישראל ובלוב הביאה לסערה המושלמת: סילוקה של שרת החוץ, החזרת היחסים בין ישראל ולוב לפסים חשאיים, ההודעה של נשיא תוניסיה כי ארצו לא תנרמל יחסים עם ישראל ושמחת הסעודים מכך שלוב עשתה את הטעות לפניהם.