מעבר לאוקראינה: ״אפקט טראמפ״ בין אירופה, רוסיה והמזה״ת חוקרי המכון, השגריר ארקדי מיל-מן וג׳סי ויינברג, בוחנים את השפעת כניסתו של נשיא ארה״ב טראמפ לזירת הדיפלומטיה הבינלאומית, על הסדר העולמי כיום, על תפקידה של ארה״ב בו ועל הניסיונות ליישב סכסוכים או לסיים מלחמות. מה מאפיין את דיפלומטיית טראמפ כמתווך במו״מ לסיום המלחמה באוקראינה, מהפגישה עם זלנסקי ועד למסרים שהוא העביר לפוטין? מהן השלכות חוסר הוודאות לגבי יעדי מדיניות החוץ של טראמפ ותוכניותיו באופן כללי, על יחסי ארה״ב-אירופה, על נאט״ו, ומאידך - כיצד הקרמלין קורא ותופס את מדיניות טראמפ והאם הוא שבע רצון ממנה? מה מסתמן בזירת המזה״ת - הדיפלומטיה של טראמפ מול איראן ושאיפתו להסכם עם סעודיה? מדוע דווקא בעידן זה עולה חשיבותה של הנכסיות הישראלית עבור הממשל בוושינגטון? מעבר לרשת: מהי הביצה ומה התרנגולת? המורכבות בדיווחים על ״טבח העלאווים״ חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת השבוע בפינתה בדיווחים בכלי התקשורת, שעלו גם בדברי שר הביטחון, בנוגע ל"טבח בעלאווים״ בסוריה ו"חשיפת פניו של נשיא סוריה א-שרע כטרוריסט ג׳יהאדסטי מבית המדרש של אל-קאעידה״. פרלוב שואלת את השאלות המתבקשות ומנסה לברר - האם התמונה מורכבת יותר? בחלק הראשון מציגה פרלוב את השתלשלות האירועים שקדמו ״לטבח בעלאווים״. סבבי המו״מ ושיחות הפיוס בין הממשל המרכזי לשלושת המיעוטים המרכזיים בסוריה: הכורדים, הדרוזים והעלאווים, שנכשלו; הקמת ארגוני המרד על ידי קצינו לשעבר של אסד בערי החוף המערבי והקמת ״חטיבות הגנת החוף״; פיגועי הטרור נגד קציני צבא סוריה בסוף חודש פברואר ותחילת חודש מרץ ותפקידה של חזבאללה בהשתלשלות האירועים. בחלק השני מבררת פרלוב כמה מהסרטונים המזעזעים שתועדו ברשתות החברתיות הם אכן אותנטיים וכמה שקריים. עוד תנסה לברר כמה ״שאריות ממשטרו של אסד״ וקציניו נהרגו בעקבות העימותים וכמה ״בלתי מעורבים״. בנוסף ננסה להבין מדוע שני הקמפיינים הרשתיים הגדולים ביותר נגד נשיא סוריה וצביעתו בצבעי ג׳יהאד והאשמתו בטבח הגיעו מישראל ומלבנון. לבסוף ננסה להבין את מדיניות ישראל הרשמית כלפי נשיא סוריה וכלפי המיעוט הדרוזי - מה עומד מאחורי מדיניות זו ומה יכולים להיות המחירים שלה? קולות מאיראן פרק 15 | המורדים – גרסת איראן: הביקורת שמגיעה מגורמי הממשל לשעבר חוקר תוכנית איראן במכון, בני סבטי, בוחן בפרק זה של "קולות מאיראן" את הקולות של מי שבעבר היו חלק מהמחנה השמרני התומך במדיניות המנהיג העליון חמינהאי וכיום מעביר ביקורת על טהראן ברקע המצב הכלכלי הקשה.