שבוע מאז החלה המערכה האמריקנית-ישראלית נגד איראן - מה בדיוק נפגע ממערך הטילים, ממוסדות המשטר, ומתוכנית הגרעין של איראן? עד כמה נפילת המשטר נראית ריאלית נכון לרגע זה? והאם נוצרו התנאים לכך שהעם האיראני "יתפוס את גורלו בידיו״ כפי שהציב כיעד ראש הממשלה נתניהו?
דני סיטרינוביץ, חוקר בכיר בתוכנית "איראן והציר השיעי" במכון ולשעבר ראש ענף איראן בחטיבת המחקר של אמ"ן, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.
שלושה חודשים אחרי תחילת המלחמה, נראה שהתקשורת הישראלית מאוהבת באחוזי הרייטינג המלטפים – כך טוענים החוקרים ד"ר יובל קרניאל ונועם מנלה. לדבריהם, העיתונאים מפחדים לשבור את הקונצזנוס הלאומי ונמנעים מלהרגיז את הציבור, ובכך, לא מציגים תמונת אמת לגבי המתרחש בשדה הקרב. "התקשורת התאהבה בתפקיד המלכד והמאחד שלה", טוענים השניים בריאיון לחוקר המכון אטילה שומפלבי, בפרק ה-11 של פייקלנד. הפודקאסט נערך בשיתוף עם קרן קונרד אדנאוור, ישראל
חוקר תוכנית איראן במכון, בני סבטי, מציג בפרק זה של "קולות מאיראן" את העמדות המנוגדות של משטר האייתולות והציבור האיראני בנוגע לזהות האשם בפיגוע שאירע ביום השנה לחיסול סולימאני וגבה את חייהם של עשרות – עליו קיבל אחריות ארגון דאע"ש. מדוע בעוד המשטר האיראני מאשים את ישראל וארה"ב – העם טוען כי האחריות מוטלת על כתפיו של המשטר עצמו? וגם: כיצד ישפיעו שתי המכות שספגה איראן – חיסול הבכיר האיראני סיד רזי מוסאווי ובכיר חמאס סאלח אל-עארורי – על המשך תוכנית ההתפשטות האיראנית באזור?
חיסול סאלח אל-עארורי: דיון מיוחד של מומחי ה-INSS חוקרי תוכנית הזירה הפלסטינית של המכון, פרופ' קובי מיכאל ויוחנן צורף, דנים בחיסול הדרמטי שאירע בלב רובע הדאחייה בביירות. מיהו סאלח אל-עארורי, איך טיפס לפסגת חמאס ומה מקומו בתוך ארגון הטרור? כמה היה מעורב בטרור הפלסטיני וכיצד קשריו עם איראן ונסראללה סייעו להתעצמות חמאס? מה היו יחסיו של אל-עארורי עם יחיא סינוואר והאם ואיך ישפיע החיסול המיוחס לישראל על חמאס, על קשריו עם טהראן ועל מלחמתו בישראל? וגם: מה עשויה להיות התגובה לחיסול? לקראת שלב ג': התבוננות מומחי ה-INSS על המלחמה בעזה גם אם חלק ג' יגיע בעוד שבוע, וגם אם זה יקרה בעוד חודש, ברור לנו שאנחנו נמצאים בתקופת שינוי של המערכה, כאשר חלק ניכר כבר מאחורינו - אבל עוד הרבה לפנינו. מנהל המכון וראש אמ"ן לשעבר, אלוף (מיל') תמיר הימן, בשיחה עם החוקרים ד"ר עידית שפרן-גיטלמן והח"כ לשעבר עפר שלח על מה שהיה לנו בשלושת החודשים האחרונים, ובעיקר על מה שיהיה. האם מטרות המלחמה המוצהרות - חיסול הרובד המדיני והצבאי של חמאס והשבת כל החטופים – יכולות להיות מושגות באמצעות הכוח הצבאי לבדו? וכיצד נראים ההישגים שלנו עד כה בכל הנוגע למטרות אלה? האם התחושה כי המצב ברמה הטקטית טוב מהתחזיות היא נכונה ומהי דעת המומחים על המתרחש בשטח? האם במצב הנוכחי רגשות הציבור ורתיעתו ממספר נפגעים גבוה הוא דבר שיכול להגביל את צה"ל? מה עתידו של כוח המילואים המשמעותי שגויס למלחמה? האם בשלב ג' נוכל להחזיר את תושבי הצפון לבתיהם – ומה צריך לעשות בצפון אם לא נוכל להחזיר אותם? וגם: מה המומחים שלנו חושבים על המתיחות בין הדרג הצבאי והמדיני? חוסן לאומי בישראל בזמן המלחמה בעזה סוגיית החוסן הלאומי בישראל עולה על הפרק ביתר שאת כעת, על רקע מתקפת ה-7 באוקטובר והמלחמה בדרום ובצפון, והתגובות שהן מעוררת בציבור. חוקרי המכון, תא"ל (מיל') ד"ר מאיר אלרן וענת שפירא, מציגים את מצב המחקר בעניין חוסן ותפקידו במצבי מלחמה, ובודקים: מהם מרכיביו של החוסן, מה ניתן להסיק מסקר עדכני שבדק את החוסן בישראל בימי המלחמה, ומה ניתן ללמוד מכך כלקחים לעתיד? בין זעם לעסקים כרגיל: יחסי ישראל-טורקיה בעקבות המלחמה בעזה בתוכנית האחרונה של סדרת הפודקאסטים לכבוד שנת המאה של הרפובליקה הטורקית, שוחחו חוקרי המכון ד"ר גליה לינדנשטראוס וד"ר רמי דניאל על התגובה הטורקית למתרחש במלחמה בעזה בפרספקטיבה היסטורית ועכשווית. האם העיבה המלחמה בעזה על חגיגות המאה לרפובליקה? מדוע האופוזיציה הטורקית עוד יותר עוינת לישראל מהנשיא ארדואן? האם מעבר לרטוריקה של ארדואן יש גם איומים בפועל? האם ישראלים צ…
חוקרי תוכנית הזירה הפלסטינית של המכון, פרופ' קובי מיכאל ויוחנן צורף, דנים בחיסול הדרמטי שאירע בלב רובע הדאחייה בביירות. מיהו סאלח אל-עארורי, איך טיפס לפסגת חמאס ומה מקומו בתוך ארגון הטרור? כמה היה מעורב בטרור הפלסטיני וכיצד קשריו עם איראן ונסראללה סייעו להתעצמות חמאס? מה היו יחסיו של אל-עארורי עם יחיא סינוואר והאם ואיך ישפיע החיסול המיוחס לישראל על חמאס, על קשריו עם טהראן ועל מלחמתו בישראל? וגם: מה עשויה להיות התגובה לחיסול?
More than three months into the war against Hamas, IDF forces are now deepening their combat in the Gaza Strip. In the north, Hezbollah continues to launch rockets against Israeli military and civilian targets, but this activity currently remains below the threshold of war. On other fronts, the Houthis in Yemen and the Iranians have interfered with cargo ships in the Red Sea, and weapons smuggling from Syria to Jordan continues. In addition, more than 120 Israelis (men and women, babies, elderly, and soldiers) remain in Hamas captivity. Is Israel headed toward an ongoing war with no end in sight? What are its plans for the “day after,” and are they in line with the current principles and conditions of the Biden administration? How can Israel reach its war goals and maintain the support of the United States, its greatest ally? And how are the upcoming elections in the US related to this? INSS researcher Adi Kantor sits down with INSS senior researcher Prof. Chuck Freilich, who served for over 20 years in Israel’s national security establishment, as a senior analyst and then as deputy national security adviser. Together they discuss current US-Israel relations and future perspectives regarding the war in Gaza.
סוגיית החוסן הלאומי בישראל עולה על הפרק ביתר שאת כעת, על רקע מתקפת ה-7 באוקטובר והמלחמה בדרום ובצפון, והתגובות שהן מעוררת בציבור. חוקרי המכון, תא"ל (מיל') ד"ר מאיר אלרן וענת שפירא, מציגים את מצב המחקר בעניין חוסן ותפקידו במצבי מלחמה, ובודקים: מהם מרכיביו של החוסן, מה ניתן להסיק מסקר עדכני שבדק את החוסן בישראל בימי המלחמה, ומה ניתן ללמוד מכך כלקחים לעתיד?
גם אם חלק ג' יגיע בעוד שבוע, וגם אם זה יקרה בעוד חודש, ברור לנו שאנחנו נמצאים בתקופת שינוי של המערכה, כאשר חלק ניכר כבר מאחורינו - אבל עוד הרבה לפנינו. מנהל המכון וראש אמ"ן לשעבר, אלוף (מיל') תמיר הימן, בשיחה עם החוקרים ד"ר עידית שפרן-גיטלמן והח"כ לשעבר עפר שלח על מה שהיה לנו בשלושת החודשים האחרונים, ובעיקר על מה שיהיה. האם מטרות המלחמה המוצהרות - חיסול הרובד המדיני והצבאי של חמאס והשבת כל החטופים – יכולות להיות מושגות באמצעות הכוח הצבאי לבדו? וכיצד נראים ההישגים שלנו עד כה בכל הנוגע למטרות אלה? האם התחושה כי המצב ברמה הטקטית טוב מהתחזיות היא נכונה ומהי דעת המומחים על המתרחש בשטח? האם במצב הנוכחי רגשות הציבור ורתיעתו ממספר נפגעים גבוה הוא דבר שיכול להגביל את צה"ל? מה עתידו של כוח המילואים המשמעותי שגויס למלחמה? האם בשלב ג' נוכל להחזיר את תושבי הצפון לבתיהם – ומה צריך לעשות בצפון אם לא נוכל להחזיר אותם? וגם: מה המומחים שלנו חושבים על המתיחות בין הדרג הצבאי והמדיני?
בתוכנית האחרונה של סדרת הפודקאסטים לכבוד שנת המאה של הרפובליקה הטורקית, שוחחו חוקרי המכון ד"ר גליה לינדנשטראוס וד"ר רמי דניאל על התגובה הטורקית למתרחש במלחמה בעזה בפרספקטיבה היסטורית ועכשווית. האם העיבה המלחמה בעזה על חגיגות המאה לרפובליקה? מדוע האופוזיציה הטורקית עוד יותר עוינת לישראל מהנשיא ארדואן? האם מעבר לרטוריקה של ארדואן יש גם איומים בפועל? האם ישראלים צריכים להחרים כלכלית את טורקיה? מדוע טורקיה מאשימה את ישראל בתמיכה בטרור הכורדי? ולבסוף, מה הצפי בשנת 2024 ליחסי ישראל-טורקיה?
ראש המוסד לשעבר, אלוף (מיל') דני יתום, מתייחס להתקדמות התמרון הקרקעי במלחמה בעזה והשילוב שנוצר במערכה זאת בין היעדים של ישראל לבין אלה של ארה״ב, בתור המעצמה שלצידה, ומנגד - לתמיכה האיראנית בחמאס. מדוע ישראל נסמכת לאורך ההיסטוריה על סיוע ממעצמה, במיוחד באירוע כזה, ובפרט מצד ארה״ב? מהם השיקולים הרוחביים המנחים את ארה״ב כמי שחברה לישראל במלחמתה נגד חמאס? וכיצד הצלחת המהלך הצבאי ועיצוב מחדש של המציאות ברצועת עזה עשוי להשפיע על האזור ובפרט על איראן ושלוחיה, ועל מניעיהם?
המלחמה בעזה והשיקולים האזוריים של ישראל, ארה״ב ואיראן: ריאיון עם ראש המוסד לשעבר דני יתום ראש המוסד לשעבר, אלוף (מיל') דני יתום, מתייחס להתקדמות התמרון הקרקעי במלחמה בעזה והשילוב שנוצר במערכה זאת בין היעדים של ישראל לבין אלה של ארה״ב, בתור המעצמה שלצידה, ומנגד - לתמיכה האיראנית בחמאס. מדוע ישראל נסמכת לאורך ההיסטוריה על סיוע ממעצמה, במיוחד באירוע כזה, ובפרט מצד ארה״ב? מהם השיקולים הרוחביים המנחים את ארה״ב כמי שחברה לישראל במלחמתה נגד חמאס? וכיצד הצלחת המהלך הצבאי ועיצוב מחדש של המציאות ברצועת עזה עשוי להשפיע על האזור ובפרט על איראן ושלוחיה, ועל מניעיהם? פלונטר עזה: איך מסיימים את המלחמה עם הישגים ונמנעים מהסתבכות צבאית ומדינית? דיון מומחים: חוקרי תוכנית הזירה הפלסטינית במכון – תא"ל (מיל') אודי דקל ואורית פרלוב - מנתחים את המציאות המתהווה ברצועת עזה בעקבות מתקפת ה-7/10 והמלחמה, ודנים בנושאים הבאים: מהם ההישגים הריאליים של המלחמה בחמאס ומה צפוי בהמשכה? מי יכול לשלוט ברצועת עזה, בהתאם למדיניות הישראלית ובהתחשב בפער בין הרצוי למצוי בזירה הפלסטינית? מהן החלופות המדיניות האפשריות לגבי עתיד רצועת עזה ואיזה שילוב של מהלכים מדיניים וצבאיים יכול להשיג את התוצאות הרצויות מבחינת ישראל? פייקלנד - פרק 10 | "אחרי המלחמה, חייבים לטפל בקטר" מנהל המכון למחקרי ביטחון לאומי, אלוף (מיל') תמיר הימן, לשעבר ראש אמ"ן, מזהיר כי קטר מנהלת קמפיין השפעה מסוכן נגד ישראל, וקורא להתמודד עם השלכותיה אחרי המלחמה. בראיון לחוקר המכון אטילה שומפלבי, מנתח הימן, שמשמש כיועץ בכיר לצמרת הביטחונית במלחמה בעזה, את הפערים הטכנולוגיים, את החולשה של ישראל בזירת ההשפעה והתודעה, ומדבר על הצורך לשנות דיסקט בכל מה שנוגע להסברה. ראיון מיוחד על השפעה ותודעה. הפודקאסט נערך בשיתוף עם קרן קונרד אדנאוור, ישראל
דיון מומחים: חוקרי תוכנית הזירה הפלסטינית במכון – תא"ל (מיל') אודי דקל ואורית פרלוב - מנתחים את המציאות המתהווה ברצועת עזה בעקבות מתקפת ה-7/10 והמלחמה, ודנים בנושאים הבאים: מהם ההישגים הריאליים של המלחמה בחמאס ומה צפוי בהמשכה? מי יכול לשלוט ברצועת עזה, בהתאם למדיניות הישראלית ובהתחשב בפער בין הרצוי למצוי בזירה הפלסטינית? מהן החלופות המדיניות האפשריות לגבי עתיד רצועת עזה ואיזה שילוב של מהלכים מדיניים וצבאיים יכול להשיג את התוצאות הרצויות מבחינת ישראל?
מנהל המכון למחקרי ביטחון לאומי, אלוף (מיל') תמיר הימן, לשעבר ראש אמ"ן, מזהיר כי קטר מנהלת קמפיין השפעה מסוכן נגד ישראל, וקורא להתמודד עם השלכותיה אחרי המלחמה. בראיון לחוקר המכון אטילה שומפלבי, מנתח הימן, שמשמש כיועץ בכיר לצמרת הביטחונית במלחמה בעזה, את הפערים הטכנולוגיים, את החולשה של ישראל בזירת ההשפעה והתודעה, ומדבר על הצורך לשנות דיסקט בכל מה שנוגע להסברה. ראיון מיוחד על השפעה ותודעה. הפודקאסט נערך בשיתוף עם קרן קונרד אדנאוור, ישראל
בראש של ביידן - המעורבות האמריקנית במלחמה בעזה וההתמודדות עם איראן ושלוחיה פאנל מיוחד בהשתתפות אל"ם אלדד שביט וד"ר צ׳ק פרייליך על הסיוע המדיני והצבאי שמקבלת ישראל במלחמה נגד חמאס: מהן הציפיות של ממשל ביידן בכל הנוגע להיבטים הצבאיים של המלחמה, ל״יום שאחרי״ ולדרך לשם? מה עשויה להיות ההשפעה של התנודות בדעת הקהל האמריקאית ביחס למלחמה ושל קמפיין הבחירות לנשיאות ארה״ב, על שיקולי הממשל והעומד בראשו? וכיצד שואפת ארה״ב לטפל בהסלמה מצד חיזבאללה, החות׳ים ושאר השלוחים של איראן שהתערבו במלחמה, ומה ניתן להבין מכך לגבי האסטרטגיה שלה להתמודדות עם איראן? החזית המשפטית של המלחמה בעזה: ההליכים נגד ישראל והמאבק על הלגיטימציה הבינ״ל חוקרת המכון, אל"ם (מיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך, מנתחת את תמונת המצב בחזית המשפטית שנפתחה נגד ישראל, תוך כדי המלחמה בעזה: אילו גופים בינלאומיים פרסמו הודעות או פתחו בחקירה נגד הפעולות הצבאיות של ישראל? מהן הערכאות הבינ״ל הפועלות בנושא ואילו השלכות עלולות להיות להחלטותיהן? כיצד הליכים אלה משליכים על מצבה של ישראל בזירה הבינ״ל, ובפרט על היחסים עם ארה״ב, תוך כדי הלחימה בעזה וגם אחריה? פייקלנד – פרק 9 | השיטה הפרסית: כך עובדת מכונת ההשפעה של טהראן תגובות בעברית עילגת, טוקבקים באתרים מרכזיים, זריעת פילוג והעמקת שסעים - מכונת ההשפעה האיראנית עובדת במלוא הכוח ומנסה להשפיע על המתרחש במזרח התיכון, ובישראל בפרט. על פי פרסומים שונים, באיראן מועסקים אלפים שעוסקים בהפצת פייק ניוז, דיסאינפורמציה ותעמולה מצד המשטר, כדי לטלטל את היציבות באזור מחד, ולשמור על המהפכה האסלאמית בתוך איראן מאידך. ד"ר תמר עילם גינדין, מומחית לאיראן ממרכז עזרי באוניברסיטת חיפה, בריאיון עם חוקר המכון אטילה שומפלבי על מכונת הרעל האיראנית. היכולות הצבאיות של אויבינו במלחמה: חמאס, חזבאללה והחות'ים חוקר המכון, ד"ר יהושע קליסקי, בוחן את אמצעי הלחימה שמפעילים נגדנו אויבינו במלחמה שהחלה ב-7 באוקטובר: חמאס בעזה, חזבאללה בלבנון והחות'ים בתימן, וכן דן במענה הישראלי לכלל האיומים הללו. מהם אמצעי הלחימה הנמצאים ברשות חמאס וכיצד הוא משתמש בהם בשדה הקרב ברצועה? באיזה אופן הארגון העזתי מסתייע במנהרות ומהן טווחי הרקטות שעדיין נמצאות ברשותו? מה מבדיל את חזבאללה מחמאס בכל הנוגע להיקף, עוצמת ודיוק הטילים שבמחסניו? מהן היכולות ההתקפיות של החות'ים בתימן וכיצד הם רכשו יכולות אלה? ומה המענה הישראלי לכל האיומים הצבאיים האלה בהקשר ההגנתי? וגם: מה חלקם של כלי הטיס הבלתי מאוישים במלחמה הנוכחית בכל החזיתות?
חוקרת המכון, אל"ם (מיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך, מנתחת את תמונת המצב בחזית המשפטית שנפתחה נגד ישראל, תוך כדי המלחמה בעזה: אילו גופים בינלאומיים פרסמו הודעות או פתחו בחקירה נגד הפעולות הצבאיות של ישראל? מהן הערכאות הבינ״ל הפועלות בנושא ואילו השלכות עלולות להיות להחלטותיהן? כיצד הליכים אלה משליכים על מצבה של ישראל בזירה הבינ״ל, ובפרט על היחסים עם ארה״ב, תוך כדי הלחימה בעזה וגם אחריה?
חוקר המכון, ד"ר יהושע קליסקי, בוחן את אמצעי הלחימה שמפעילים נגדנו אויבינו במלחמה שהחלה ב-7 באוקטובר: חמאס בעזה, חזבאללה בלבנון והחות'ים בתימן, וכן דן במענה הישראלי לכלל האיומים הללו. מהם אמצעי הלחימה הנמצאים ברשות חמאס וכיצד הוא משתמש בהם בשדה הקרב ברצועה? באיזה אופן הארגון העזתי מסתייע במנהרות ומהן טווחי הרקטות שעדיין נמצאות ברשותו? מה מבדיל את חזבאללה מחמאס בכל הנוגע להיקף, עוצמת ודיוק הטילים שבמחסניו? מהן היכולות ההתקפיות של החות'ים בתימן וכיצד הם רכשו יכולות אלה? ומה המענה הישראלי לכל האיומים הצבאיים האלה בהקשר ההגנתי? וגם: מה חלקם של כלי הטיס הבלתי מאוישים במלחמה הנוכחית בכל החזיתות?
