מה נותר מהחזון של בן גוריון על "צבא העם"? בסדרה החדשה "צו העם – פותחים את החוזה בין הצבא לחברה" מבית המכון למחקרי ביטחון לאומי, נבקש לדון בחוזה הבלתי-כתוב שבין צה"ל לאזרחי ואזרחיות ישראל. ד"ר עידית שפרן-גיטלמן, מנחת הסדרה, תצלול בכל פרק – יחד עם אורח או אורחת מיוחדים – אל עומק היחסים המורכבים שבין צה"ל לחברה הישראלית, בניסיון להבין אם מה שהיה הוא שעכשיו, ומה שעכשיו הוא שיהיה.
בפרק הראשון תשוחח ד"ר שפרן-גיטלמן עם העיתונאית חן ארצי סרור. יחד הן ינסו לברר האם צה״ל הוא עדיין בבואה של החברה הישראלית, ואיך המתח שבין שבטי החברה הישראלית משפיע על תפקידו המסורתי.
פאנל מיוחד בהשתתפות אל"ם אלדד שביט וד"ר צ׳ק פרייליך על הסיוע המדיני והצבאי שמקבלת ישראל במלחמה נגד חמאס: מהן הציפיות של ממשל ביידן בכל הנוגע להיבטים הצבאיים של המלחמה, ל״יום שאחרי״ ולדרך לשם? מה עשויה להיות ההשפעה של התנודות בדעת הקהל האמריקאית ביחס למלחמה ושל קמפיין הבחירות לנשיאות ארה״ב, על שיקולי הממשל והעומד בראשו? וכיצד שואפת ארה״ב לטפל בהסלמה מצד חיזבאללה, החות׳ים ושאר השלוחים של איראן שהתערבו במלחמה, ומה ניתן להבין מכך לגבי האסטרטגיה שלה להתמודדות עם איראן?
תגובות בעברית עילגת, טוקבקים באתרים מרכזיים, זריעת פילוג והעמקת שסעים - מכונת ההשפעה האיראנית עובדת במלוא הכוח ומנסה להשפיע על המתרחש במזרח התיכון, ובישראל בפרט. על פי פרסומים שונים, באיראן מועסקים אלפים שעוסקים בהפצת פייק ניוז, דיסאינפורמציה ותעמולה מצד המשטר, כדי לטלטל את היציבות באזור מחד, ולשמור על המהפכה האסלאמית בתוך איראן מאידך. ד"ר תמר עילם גינדין, מומחית לאירן ממרכז עזרי באוניברסיטת חיפה, בריאיון עם חוקר המכון אטילה שומפלבי על מכונת הרעל האיראנית. הפודקאסט הופק בשיתוף עם קרן קונרד אדנאוור, ישראל.
ד"ר רז צימט משוחח עם פרופ' מאיר ליטבק, ראש מרכז אליאנס ללימודים איראניים באוניברסיטת תל אביב, על המלחמה בעזה מזווית הראייה העדתית – בין הסונה, שאליה משתייך חמאס, לשיעה, שאליה משתייכת איראן ובעל בריתה חזבאללה. מהי הגישה הבסיסית של השיעים כלפי הסונים וכיצד היא התפתחה לאורך השנים? היכן ממוקמת הזהות השיעית בזהות האיראנית ובאסטרטגיה של משטר האייתולות? וכיצד ניתן להסביר את התמיכה האיראנית בחמאס, לנוכח האיבה ההיסטורית בין הסונים לשיעים?
המלחמה בעזה ועתיד הרצועה: ראיון עם מתן וילנאי סגן הרמטכ״ל לשעבר, האלוף (מיל') מתן וילנאי, מציג בפודקאסט מיוחד את נקודת מבטו על מאפייני המלחמה הנוכחית, על הלחימה במסגרת התמרון הקרקעי, על חלקו של העורף במלחמה ותפקיד הרשויות המקומיות, ועל האופן שבו לדעתו אפשר, בשילוב מהלכים צבאיים ומדיניים, למנוע את התחדשותו של איום הטרור מהרצועה, תוך היפרדות מהפלסטינים. בהמשך, וילנאי מתייחס גם ללחימה בצפון והעימות עם חיזבאללה ואיראן בתקופה הנוכחית, חשיבות של יחסי ישראל עם ארצות הברית והנשיא ביידן בפרט, והמציאות הבינ״ל המורכבת, בהשפעת רוסיה וסין. תמיכה לצד איבה: בין השיעה האיראנית לסונה החמאסית ד"ר רז צימט משוחח עם פרופ' מאיר ליטבק, ראש מרכז אליאנס ללימודים איראניים באוניברסיטת תל אביב, על המלחמה בעזה מזווית הראייה העדתית – בין הסונה, שאליה משתייך חמאס, לשיעה, שאליה משתייכת איראן ובעל בריתה חזבאללה. מהי הגישה הבסיסית של השיעים כלפי הסונים וכיצד היא התפתחה לאורך השנים? היכן ממוקמת הזהות השיעית בזהות האיראנית ובאסטרטגיה של משטר האייתולות? וכיצד ניתן להסביר את התמיכה האיראנית בחמאס, לנוכח האיבה ההיסטורית בין הסונים לשיעים? קולות מאיראן – פרק 4 | המלחמה בישראל והרחוב האיראני חוקר תוכנית איראן במכון, בני סבטי, מציג בפרק זה של "קולות מאיראן" את הדרך שבה רואים המשטר והציבור האיראני את המלחמה בישראל. כמה מקום תופסת המלחמה בשיח האיראני? מה הם ההבדלים בין תגובות המשטר למלחמה לאלה של הציבור? איך באה לידי ביטוי הביקורת של הציבור האיראני על מעורבות המשטר במלחמה ותמיכתו בחמאס ובחזבאללה? וגם – התגובה המפתיעה של יהדות איראן. פייקלנד – פרק 8 | הטכנולוגיה בשירות ההשפעה מלחמת עזה כבר הפילה לכולם את האסימון: ישראל לא יודעת לעשות הסברה, וחמור מכך - אין לה כלים טכנולוגיים שמתאימים לזירת ההשפעה העולמית המודרנית. שני מומחים - חבייר שוקרון, יזם ומומחה לטכנולוגיה עמוקה והשפעה, ודולי כפיר, איש מודיעין וחוקר סייבר - מנתחים בשיחה עם אטילה שומפלבי את כישלון ההסברה הישראלי, מציעים דרכים להתמודד עם הנחיתות המספרית של היהודים ותומכי ישראל בעולם וחולמים על אינטגרציה של מערכות ומדיניות.
חוקר תוכנית איראן במכון, בני סבטי, מציג בפרק זה של "קולות מאיראן" את הדרך שבה רואים המשטר והציבור האיראני את המלחמה בישראל. כמה מקום תופסת המלחמה בשיח האיראני? מה הם ההבדלים בין תגובות המשטר למלחמה לאלה של הציבור? איך באה לידי ביטוי הביקורת של הציבור האיראני על מעורבות המשטר במלחמה ותמיכתו בחמאס ובחזבאללה? וגם – התגובה המפתיעה של יהדות איראן.
מלחמת עזה כבר הפילה לכולם את האסימון: ישראל לא יודעת לעשות הסברה, וחמור מכך - אין לה כלים טכנולוגיים שמתאימים לזירת ההשפעה העולמית המודרנית. שני מומחים - חבייר שוקרון, יזם ומומחה לטכנולוגיה עמוקה והשפעה, ודולי כפיר, איש מודיעין וחוקר סייבר - מנתחים בשיחה עם אטילה שומפלבי את כישלון ההסברה הישראלי, מציעים דרכים להתמודד עם הנחיתות המספרית של היהודים ותומכי ישראל בעולם וחולמים על אינטגרציה של מערכות ומדיניות. הפודקאסט הופק בשיתוף עם קרן קונרד אדנאוור, ישראל
סגן הרמטכ״ל לשעבר, האלוף (מיל') מתן וילנאי, מציג בפודקאסט מיוחד את נקודת מבטו על מאפייני המלחמה הנוכחית, על הלחימה במסגרת התמרון הקרקעי, על חלקו של העורף במלחמה ותפקיד הרשויות המקומיות, ועל האופן שבו לדעתו אפשר, בשילוב מהלכים צבאיים ומדיניים, למנוע את התחדשותו של איום הטרור מהרצועה, תוך היפרדות מהפלסטינים. בהמשך, וילנאי מתייחס גם ללחימה בצפון והעימות עם חיזבאללה ואיראן בתקופה הנוכחית, חשיבות של יחסי ישראל עם ארצות הברית והנשיא ביידן בפרט, והמציאות הבינ״ל המורכבת, בהשפעת רוסיה וסין.
חודשיים למלחמה: התמרון הקרקעי, שחרור החטופים והמהלכים הבאים חוקר המכון, הח"כ לשעבר עפר שלח, מנתח את תמונת המצב הצבאית והמדינית, עם סיום החודש השני למלחמה בעזה: מה ממחישה המלחמה עד כה לגבי נחיצותו של התמרון הקרקעי? כיצד שילוב הכוחות - קרקע ואוויר - בא לידי ביטוי בשדה הקרב? האם התמרון מקדם את המאמצים לשחרור החטופים וכיצד קידום שני היעדים הללו, במקביל, משפיע על פני המערכה? מה ההשלכות הבינ״ל של התערבות החות׳ים במלחמה ובפרט האיום על נתיבי השיט? ומה נדרש מישראל להחליט ולעשות, מבחינה מדינית, כדי להשפיע על עיצוב המציאות שאחרי המלחמה בעזה? רב-זירתיות במלחמה: איראן, לבנון, סוריה והמיליציות השיעיות | פאנל מומחיות שלוש חוקרות בכירות במכון – סימה שיין, ד"ר כרמית ולנסי ואורנה מזרחי - מציגות תמונת מצב עדכנית של הרב-זירתיות במלחמה, בשלב שאחרי ההפוגה, בדגש על המעורבות העקיפה של איראן במלחמה, והמעורבות הישירה של חיזבאללה, החות׳ים ומיליציות שיעיות נוספות. לאן חותרת איראן במהלכי ההתערבות שלה, והאם היא מסתפקת במהלכי ההתערבות שראינו עד כה? באיזה אופן איראן תומכת בחמאס, עוד לפני המלחמה? האם חיזבאללה צפוי להרחיב את העימות עם ישראל בחזית הצפון? עם אילו לחצים ותמריצים הוא מתמודד - בתוך לבנון ומחוץ לה - כדי שיימנע מכניסה למלחמה כוללת? מה השיקולים של אסד בעניין המעורבות במלחמה, וביחס לחמאס בפרט? כיצד המתקפות של המיליציות השיעיות בעיראק, בסוריה ובתימן, נגד הכוחות האמריקאים וכלי שיט בינלאומיים, משפיעים על מהלך העניינים? וגם – מה דעתן של המומחיות שלנו על הפרסומים האחרונים בנוגע לתפקידן של נשים בצה״ל במהלך המלחמה, וכן להתרעות שהעבירו לפני המלחמה - האם הכשל ב-7 באוקטובר נבע גם מהטייה מגדרית? רשת ביטחון | עד כמה מעורבת איראן במלחמה בישראל? הכוחות החמושים בחסות איראנית ברחבי המזרח התיכון הולכים ומסלימים את פעולותיהם נגד ישראל וארה"ב. בן ירושלמי משוחח עם סימה שיין, ראש תוכנית איראן במכון ובכירה לשעבר במוסד, במטרה להבין מה מידת מעורבותה של איראן במערכה הנוכחית, כיצד ארה"ב מתמודדת עם התקיפות על נכסיה - והאם פני המצב להסלמה. פייקלנד – פרק 7 | תקשורת בצו 8 מתחילת המלחמה בעזה, התקשורת הישראלית תפסה צד ברור וחד משמעי. במדינה שבה המתח בין השלטון לעיתונות שבר בשנה האחרונה שיאים, זה לא דבר מובן מאליו. ניר כהן (ynet) וצביקה קליין (Jerusalem Post) - שני עורכים בכירים בעיתונות הישראלית, מגלים בשיחה עם אטילה שומפלבי את הסודות שמאחורי ההחלטות היום-יומיות על עזה, חמאס, החטופים, היחס לדובר צה"ל והדילמות הנוגעות לאתיקה עיתונאית. הפוד…
החוקרת אורית פרלוב עוסקת הפעם בתוכניתה בשיח בעולם הערבי על עסקת חילופי השבויים בין מדינת ישראל וארגון הטרור חמאס, בתיווך קטאר ומצרים. האם עצירת המלחמה לטובת עסקת השבויים הכוללת נשים וילדים נתפסת בעולם הערבי כנקודת חוזק או חולשה של ישראל? מדוע כעסו העזתים על מראות החגיגות בגדה המערבית עם שחרור האסירים הקטינים והאסירות? האם הפופלריות של חמאס מתחזקת בעקבות שחרור האסירים, ואם כן - היכן ? מדוע כל כך חשוב למפרציות ולמדינות ערב הסוניות לגמד את הישגי חמאס - האם זה נובע מאהבת ישראל או משנאת האחים המוסלמים? איך הדברים נקלטים בציר ההתנגדות? כיצד אירוע עסקת חילופי השבויים מחזק את תיאוריית קורי העכביש של נסראללה? וגם – מה לדעת הציבור הערבי הולך לקרות בשלבים הבאים?
הכוחות החמושים בחסות איראנית ברחבי המזרח התיכון הולכים ומסלימים את פעולותיהם נגד ישראל וארה"ב. בן ירושלמי משוחח עם סימה שיין, ראש אשכול איראן בכירה לשעבר במוסד, במטרה להבין מה מידת מעורבותה של איראן במערכה האזורית, כיצד ארה"ב מתמודדת עם התקיפות על נכסיה והאם פניה להסלמה.
After seven days of a temporary ceasefire between Israel and Hamas and the return of 114 hostages to Israeli territory, most of them Israeli women and children, Hamas violated the agreement and renewed the fire and launch of rockets toward Israel. Israel is now continuing in the next phase of its war against Hamas, attacking not only the northern part of the Gaza Strip, but also cities and neighborhoods in southern areas. In this podcast INSS researcher Adi Kantor sits down with Ofer Shelah, senior researcher at INSS and former member of the Knesset Foreign Affairs and Defense Committee. Together they discuss the current situation in Gaza and consider: Where is Israel headed vis-à-vis its goals concerning the war? What are the scenarios and parameters for the “day after”? What are the US conditions for continuing the fighting, and do they suit the Israeli objectives? And what is known at this point regarding Israel’s biggest failure in its 75 years of independence in protecting its own citizens against the October 7 massacre?
מתחילת המלחמה בעזה, התקשורת הישראלית תפסה צד ברור וחד משמעי. במדינה שבה המתח בין השלטון לעיתונות שבר בשנה האחרונה שיאים, זה לא דבר מובן מאליו. ניר כהן (ynet) וצביקה קליין (Jerusalem Post) - שני עורכים בכירים בעיתונות הישראלית, מגלים בשיחה עם אטילה שומפלבי את הסודות שמאחורי ההחלטות היום-יומיות על עזה, חמאס, החטופים, היחס לדובר צה"ל והדילמות הנוגעות לאתיקה עיתונאית. הפודקאסט הופק בשיתוף עם קרן קונרד אדנאוור, ישראל
שלוש חוקרות בכירות במכון – סימה שיין, ד"ר כרמית ולנסי ואורנה מזרחי - מציגות תמונת מצב עדכנית של הרב-זירתיות במלחמה, בשלב שאחרי ההפוגה, בדגש על המעורבות העקיפה של איראן במלחמה, והמעורבות הישירה של חיזבאללה, החות׳ים ומיליציות שיעיות נוספות. לאן חותרת איראן במהלכי ההתערבות שלה, והאם היא מסתפקת במהלכי ההתערבות שראינו עד כה? באיזה אופן איראן תומכת בחמאס, עוד לפני המלחמה? האם חיזבאללה צפוי להרחיב את העימות עם ישראל בחזית הצפון? עם אילו לחצים ותמריצים הוא מתמודד - בתוך לבנון ומחוץ לה - כדי שיימנע מכניסה למלחמה כוללת? מה השיקולים של אסד בעניין המעורבות במלחמה, וביחס לחמאס בפרט? כיצד המתקפות של המיליציות השיעיות בעיראק, בסוריה ובתימן, נגד הכוחות האמריקאים וכלי שיט בינלאומיים, משפיעים על מהלך העניינים? וגם – מה דעתן של המומחיות שלנו על הפרסומים האחרונים בנוגע לתפקידן של נשים בצה״ל במהלך המלחמה, וכן להתרעות שהעבירו לפני המלחמה - האם הכשל ב-7 באוקטובר נבע גם מהטייה מגדרית?
הכישלון המודיעיני ב-7 באוקטובר: ריאיון עם ראש אמ"ן לשעבר מנהל המכון למחקרי ביטחון לאומי וראש אמ"ן לשעבר, אלוף (מיל') תמיר הימן, מנתח את מרכיבי הכישלון המודיעיני במתקפת ה-7/10: מהי קונספציה, ומהן הקונספציות שקרסו במקרה זה? מה ההבדל בין תוכנית אופרטיבית (או תוכנית מגירה) לפקודת מבצע והאם הם היו קיימים במסגרת ההיערכות המודיעינית והמבצעית, מול גזרת עזה, בתקופה שקדמה למתקפה? על רקע הדיווחים על התרעה שהגיעה מ-8200 לפני המתקפה - מהי חובת ההתרעה האישית באמ״ן והאם היא מספיקה כדי לחולל שינוי ברמה הארגונית? ומה תפקיד יחידת הבקרה שקמה באמ״ן כחלק מלקחי מלחמת יום הכיפורים, ומה השפעתה כיום? החזית הימית של המלחמה: החות׳ים, איראן והאיום על נתיבי השיט חוקר המכון, תא"ל (מיל') יובל אילון, על השלכות המלחמה בעזה על הזירה הימית: מה החשיבות של נתיבי השיט בים סוף ומדוע הפגיעה באוניות שקשורות לישראל או לאנשי עסקים ישראלים היא איום בעל משמעות עולמית? באילו אמצעים מפעילים החות׳ים ואיראן טרור ימי נגד ישראל, ועוד קודם לכן נגד מדינות ערביות? וכיצד המעורבות האמריקאית והסכמי אברהם עוזרים לישראל להתמודד עם איומים אלה כעת? פייקלנד – פרק 6 | האתגר של צה"ל בתחומי ההשפעה לצה"ל יש יכולות בתחומי ההשפעה והתודעה, אולם ההערכה היא כי הן לא מספיקות. מחלקת השפעה אמנם הוקמה כמטה מבצעי בשנים האחרונות, אך נראה כי בזירת הקרב המודרנית, למשחקי ההשפעה על התודעה של האויב יש מקום גדול יותר. האם בצה"ל ירימו את הכפפה? מי אמור להגן על הישראלים מפני מבצעי השפעה זרים? ומה תפקידו של דובר צה"ל? חוקר המכון אטילה שומפלבי מארח את דודי סימן טוב (INSS) ואת ד"ר סער רווה, מומחה להשפעה, לדיון על כלי מלחמה שלא כוללים טילים ומטוסי קרב.
חוקר המכון, הח"כ לשעבר עפר שלח, מנתח את תמונת המצב הצבאית והמדינית, עם סיום החודש השני למלחמה בעזה: מה ממחישה המלחמה עד כה לגבי נחיצותו של התמרון הקרקעי? כיצד שילוב הכוחות - קרקע ואוויר - בא לידי ביטוי בשדה הקרב? האם התמרון מקדם את המאמצים לשחרור החטופים וכיצד קידום שני היעדים הללו, במקביל, משפיע על פני המערכה? מה ההשלכות הבינ״ל של התערבות החות׳ים במלחמה ובפרט האיום על נתיבי השיט? ומה נדרש מישראל להחליט ולעשות, מבחינה מדינית, כדי להשפיע על עיצוב המציאות שאחרי המלחמה בעזה?
