שבוע מאז החלה המערכה האמריקנית-ישראלית נגד איראן - מה בדיוק נפגע ממערך הטילים, ממוסדות המשטר, ומתוכנית הגרעין של איראן? עד כמה נפילת המשטר נראית ריאלית נכון לרגע זה? והאם נוצרו התנאים לכך שהעם האיראני "יתפוס את גורלו בידיו״ כפי שהציב כיעד ראש הממשלה נתניהו?
דני סיטרינוביץ, חוקר בכיר בתוכנית "איראן והציר השיעי" במכון ולשעבר ראש ענף איראן בחטיבת המחקר של אמ"ן, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.
שבוע לפני הכנס השנתי הבינלאומי של המכון, ומתוך הסתכלות בוחנת לשנה שחלפה, קיימו ראש המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, ומנהל הכנס, בן ירושלמי, שיחה פתוחה על המצב המדיני-ביטחוני, מה השגנו ומה החמצנו, תובנות ומסקנות מהשנה האחרונה ומחשבות להמשך, בין פסימיות לאופטימיות מחייבת להרשמה לכנס השנתי: https://www.bmp.co.il/inss-2025
מדינת האי המפרצית עלתה רבות בשיח הישראלי החל מ-7/10/23 – החל מתמיכתה בחמאס, דרך מעורבותה בתיווך לעסקת חטופים ועד לחשיפת החשד למעורבותה בקשרים עם יועצים במשרד רה״מ. עקב כך, פותח חוקר המכון, ד"ר יואל גוז'נסקי, לדיון את סוגיית הקשרים בין ישראל לקטר, וההשלכות של יחסים מורכבים אלה. מה שואפת קטר להשיג דרך יצירת ערוצי השפעה, בישראל וברחבי האזור והעולם כולו? מה שאפה ישראל להשיג באמצעות הקשרים עם קטר, במיוחד בהקשר העזתי, עד למלחמה? האם השתנתה המדיניות הישראלית כלפי קטר במלחמה, מעבר להפסקת שידורי אל-ג׳זירה בארץ? האם באמת השתנתה מדיניות קטר כלפי חמאס בעקבות לחץ אמריקאי, ומה השפעת השינוי שמוביל ממשל טראמפ כעת, על מעורבותה במו״מ ובעזה? וגם: על המשמעויות של הפרגמטיות הקטרית לגבי תפקידה כמתווכת כעת, לקראת מו״מ על שלב ב׳ ועתיד השליטה בעזה.
סדרת פודקאסטים חדשה מבית המכון למחקרי ביטחון לאומי, בהובלת מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין במכון: בפרק השני של 'דרקון במדבר' אירחנו את גליה לביא, חוקרת סין וסגנית ראש מרכז גלייזר למדיניות ישראל סין במכון למחקרי ביטחון לאומי. בחנו כיצד השתנתה המדיניות הסינית כלפי ישראל והאזור בעקבות מלחמת חרבות ברזל, ומדוע, ודנו במשמעויות ארוכות הטווח של שינויים אלו.
חיל האוויר הישראלי בעידן של תפניות אסטרטגיות | ריאיון עם תמיר הימן לרגל כנס חיל האוויר ראש המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, מנתח בפודקאסט מיוחד שהוקלט לרגל כנס חיל האוויר בפתח שנת 2025, ומופץ כעת גם לציבור הרחב, את השינויים הגדולים במערכת האסטרטגית האזורית עמם מתמודד חיל האוויר הישראלי - החל בתקופת המב״מ בזירה הסורית, עבור דרך מתקפת הפתע ב-7 באוקטובר, ועד לתקופה הנוכחית של מלחמת ״חרבות ברזל״ הרב-חזיתית. בהתאם לאילו תרחישים נערך ופעל חיל האוויר לסיכול איומים, בפרט בחזית הצפונית, עד ל-7 באוקטובר, ולעומת זאת, בפני אילו איומים ותפניות אסטרטגיות אזוריות ניצבת ישראל כעת, ומה הפוטנציאל להתפתחותה מחדש של חזית נגד ישראל בסוריה? מהם הלקחים שצריך חיל האוויר להפיק ממתקפת הפתע של חמאס? כיצד השתלבו חיל האוויר וכוחות היבשה (תוך הפעלת כלי טיס בלתי מאוישים) במתן מענה אווירי לאתגרי המלחמה בחזיתות השונות של ״חרבות ברזל״? ועם הפנים לבאות - כיצד משפיעים המאורעות של החודשים האחרונים, ומהלכי צה״ל, וחיל האוויר בפרט, על הסביבה האסטרטגית בה תידרש ישראל לפעול בתקופה הקרובה? מעבר לרשת – השיח בעזה לאחר הפסקת האש: בין ״נכבת הניצחון״, הריאליטי "חטופים" ו״הגירה שלא מרצון״ חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת השבוע בפינתה בשלושה מוקדי שיח מרכזיים שהעסיקו את הציבור העזתי מכניסת הפסקת האש לתוקף ותחילת יישום עסקת החטופים. את החלק הראשון של הפינה ניתן לכנות ״נכבת הניצחון״. השיח העזתי מצביע על תסכול וכעס על חמאס, המנסה למכור לעולם תמונת ניצחון בעוד העזתים מתמקדים בפועל בהיעדר תנאי המחייה בצפון הרצועה. העזתים לא מצליחים להבין כיצד במצב שבו אין מים, אין חשמל, אין בתים, וריח המוות מתנוסס באוויר, חמאס עסוק בצעדות צבאיות ובפסטיבלים. בחלק השני מציגה פרלוב את השיח הביקורתי והמפוקח של העזתים על "תוכנית הריאליטי" השבועית ״חטופים״, שמשודרת כל שבת ברשת אל-ג׳זירה. העזתים מדגישים את תפקידה של קטאר בהפקה, ואת המניפולציות שהיא עושה על מנת למשוך את הצופים מחד ואת המשתתפים העזתים מאידך. וגם: מדוע ״הרייטינג״ של תוכנית הריאליטי צונח בקרב העזתים? בחלק השלישי מנסה פרלוב לבחון את השיח המורכב בעזה סביב הצגת תוכניתו של נשיא ארה״ב טראמפ ל"יום שאחרי" בעזה, שבמרכזה עניין עקירתם של 2.2 מיליון עזתים מעזה למצרים ולירדן. האם במצב של מלחמה קיימת בכלל ״הגירה מרצון״? איך השתנה היחס להגירה מעזה לפני ואחרי נאום טראמפ? ומדוע הערבים והפלסטינים מתייחסים למדיניות כאל ״טיהור אתני״? דרקון במדבר – פרק 2: יחסי ישראל-סין אחרי ה-7 באוקטובר סדרת פודקאסטים חדשה מבית המכון למח…
דוח השפעה זרה חדש וייחודי, שמבוסס על שלוש שנות מחקר, מפורסם בימים אלה במכון למחקרי ביטחון לאומי, ושופך אור על מאמצי ההשפעה של מדינות זרות בישראל. דודי סימן טוב, חוקר בכיר במכון, ודולב כפיר, יועץ טכנולוגי למכון, על התופעה שמעצבת את התודעה של הישראלים - מבלי שישימו לב לכך. וגם: מה באמת עושה ישראל כדי להלחם בתופעה? הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל. לדוח המלא: https://www.inss.org.il/he/publication/influence-and-interference-2025/
חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת השבוע בפינתה בשלושה מוקדי שיח מרכזיים שהעסיקו את הציבור העזתי מכניסת הפסקת האש לתוקף ותחילת יישום עסקת החטופים. את החלק הראשון של הפינה ניתן לכנות ״נכבת הניצחון״. השיח העזתי מצביע על תסכול וכעס על חמאס, המנסה למכור לעולם תמונת ניצחון בעוד העזתים מתמקדים בפועל בהיעדר תנאי המחייה בצפון הרצועה. העזתים לא מצליחים להבין כיצד במצב שבו אין מים, אין חשמל, אין בתים, וריח המוות מתנוסס באוויר, חמאס עסוק בצעדות צבאיות ובפסטיבלים. בחלק השני מציגה פרלוב את השיח הביקורתי והמפוקח של העזתים על "תוכנית הריאליטי" השבועית ״חטופים״, שמשודרת כל שבת ברשת אל-ג׳זירה. העזתים מדגישים את תפקידה של קטאר בהפקה, ואת המניפולציות שהיא עושה על מנת למשוך את הצופים מחד ואת המשתתפים העזתים מאידך. וגם: מדוע ״הרייטינג״ של תוכנית הריאליטי צונח בקרב העזתים? בחלק השלישי מנסה פרלוב לבחון את השיח המורכב בעזה סביב הצגת תוכניתו של נשיא ארה״ב טראמפ ל"יום שאחרי" בעזה, שבמרכזה עניין עקירתם של 2.2 מיליון עזתים מעזה למצרים ולירדן. האם במצב של מלחמה קיימת בכלל ״הגירה מרצון״? איך השתנה היחס להגירה מעזה לפני ואחרי נאום טראמפ? ומדוע הערבים והפלסטינים מתייחסים למדיניות כאל ״טיהור אתני״?
ראש המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, מנתח בפודקאסט מיוחד שהוקלט לרגל כנס חיל האוויר בפתח שנת 2025, ומופץ כעת גם לציבור הרחב, את השינויים הגדולים במערכת האסטרטגית האזורית עמם מתמודד חיל האוויר הישראלי - החל בתקופת המב״מ בזירה הסורית, עבור דרך מתקפת הפתע ב-7 באוקטובר, ועד לתקופה הנוכחית של מלחמת ״חרבות ברזל״ הרב-חזיתית. בהתאם לאילו תרחישים נערך ופעל חיל האוויר לסיכול איומים, בפרט בחזית הצפונית, עד ל-7 באוקטובר, ולעומת זאת, בפני אילו איומים ותפניות אסטרטגיות אזוריות ניצבת ישראל כעת, ומה הפוטנציאל להתפתחותה מחדש של חזית נגד ישראל בסוריה? מהם הלקחים שצריך חיל האוויר להפיק ממתקפת הפתע של חמאס? כיצד השתלבו חיל האוויר וכוחות היבשה (תוך הפעלת כלי טיס בלתי מאוישים) במתן מענה אווירי לאתגרי המלחמה בחזיתות השונות של ״חרבות ברזל״? ועם הפנים לבאות - כיצד משפיעים המאורעות של החודשים האחרונים, ומהלכי צה״ל, וחיל האוויר בפרט, על הסביבה האסטרטגית בה תידרש ישראל לפעול בתקופה הקרובה?
פרק 327 של פודקאסטרטגי במתכונת מיוחדת. מלחמת חרבות ברזל טלטלה את הציר השיעי בהובלת טהראן, ורעידת האדמה ברפובליקה האסלאמית עדיין בעיצומה. בעקבות כך, כינסנו את חוקרי הציר השיעי במכון לדיון מיוחד בהובלת ראש התוכנית, בכירת המוסד לשעבר סימה שיין, ובהשתתפות מומחי איראן, חזבאללה ולבנון, סוריה, עיראק והחות'ים בתימן.
סדרת פודקאסטים חדשה מבית המכון למחקרי ביטחון לאומי, בהובלת מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין במכון: בפרק הראשון של הסדרה, העוסקת בנוכחות המתעצמת של סין במזרח התיכון ובמסגרתה יתארחו מומחים מובילים בתחום, המנחה יובל וינרב, מומחה לתרבות סין, מארח את פרופ' יורם עברון, חוקר סין באוניברסיטת חיפה. השניים דנים באסטרטגיה הסינית באזור, מיוזמת "החגורה והדרך" ועד היוזמות הגלובליות החדשות של שי ג'ינפינג, ועל האופן שבו הן עשויות להשפיע על המזרח התיכון. כיצד רואה סין את תפקידה באזור? מה היעדים האמיתיים שלה מעבר להצהרות הרשמיות? ואיך משתלבות היוזמות האחרונות שלה בתמונה הגדולה?
חודש וחצי לפני כניסת טראמפ לתפקיד, רוסיה מצאה עצמה מאבדת את משטר אסד. עד כמה הדבר פגע במעמדה? האם פוטין עדיין בונה על טראמפ? ואילו מנופים נותרים לרוסיה במזה"ת? הפרק העשירי של "מגרש הרוסים" עם מומחי תחום רוסיה של המכון למחקרי ביטחון לאומי.
אסטרטגיה ארוכת טווח נגד חמאס בעזה: מהו מנהל טכנוקרטי? בין אם ההסכם לשחרור החטופים יתקדם לעבר השלב השני או יקרוס ויוחלף בחידוש הלחימה, יש לדון בחלופות אסטרטגיות ארוכות טווח לרצועת עזה. חוקר המכון, אל"מ (מיל') ד"ר עופר גוטרמן, מציג את החלופה של מנהל טכנוקרטי שיטפל בשיקום תשתיות וכלכלה, בפיתוח כוח ביטחוני לשמירה על הסדר הציבורי ולוחמה בטרור, ובדה-רדיקליזציה במערכות השלטון והחיים, דוגמת מערכת החינוך. האם חמאס לא יטרפד את הקמתו של מנהל זה? כיצד ישתלב מנהל כזה בתכניות אזוריות ובינלאומיות לפתרון בעיית עזה ביום שאחרי המלחמה? האם חלופה זו פותחת הזדמנות להרחבת שיתוף הפעולה ותהליך הנורמליזציה, בחסות ממשל טראמפ? דרקון במדבר – פרק 1: האסטרטגיה הסינית במזרח התיכון סדרת פודקאסטים חדשה מבית המכון למחקרי ביטחון לאומי, בהובלת מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין במכון: בפרק הראשון של הסדרה, העוסקת בנוכחות המתעצמת של סין במזרח התיכון ובמסגרתה יתארחו מומחים מובילים בתחום, המנחה יובל וינרב, מומחה לתרבות סין, מארח את פרופ' יורם עברון, חוקר סין באוניברסיטת חיפה. השניים דנים באסטרטגיה הסינית באזור, מיוזמת "החגורה והדרך" ועד היוזמות הגלובליות החדשות של שי ג'ינפינג, ועל האופן שבו הן עשויות להשפיע על המזרח התיכון. כיצד רואה סין את תפקידה באזור? מה היעדים האמיתיים שלה מעבר להצהרות הרשמיות? ואיך משתלבות היוזמות האחרונות שלה בתמונה הגדולה? מגרש הרוסים - פרק 10: פוטין בין נפילת אסד לעליית טראמפ חודש וחצי לפני כניסת טראמפ לתפקיד, רוסיה מצאה עצמה מאבדת את משטר אסד. עד כמה הדבר פגע במעמדה? האם פוטין עדיין בונה על טראמפ? ואילו מנופים נותרים לרוסיה במזה"ת? הפרק העשירי של "מגרש הרוסים" עם מומחי תחום רוסיה של המכון למחקרי ביטחון לאומי.
בין אם ההסכם לשחרור החטופים יתקדם לעבר השלב השני או יקרוס ויוחלף בחידוש הלחימה, יש לדון בחלופות אסטרטגיות ארוכות טווח לרצועת עזה. חוקר המכון, אל"מ (מיל') ד"ר עופר גוטרמן, מציג את החלופה של מנהל טכנוקרטי שיטפל בשיקום תשתיות וכלכלה, בפיתוח כוח ביטחוני לשמירה על הסדר הציבורי ולוחמה בטרור, ובדה-רדיקליזציה במערכות השלטון והחיים, דוגמת מערכת החינוך. האם חמאס לא יטרפד את הקמתו של מנהל זה? כיצד ישתלב מנהל כזה בתכניות אזוריות ובינלאומיות לפתרון בעיית עזה ביום שאחרי המלחמה? האם חלופה זו פותחת הזדמנות להרחבת שיתוף הפעולה ותהליך הנורמליזציה, בחסות ממשל טראמפ?
ראש המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, יחד עם החוקרים עפר שלח ופרופ' קובי מיכאל, מציגים ניתוח של מרכיבי המתווה לשחרור החטופים והפסקת האש, ובוחנים את האירועים שמתרחשים בעקבותיו - ובראש סדר הדברים התפטרות הרמטכ״ל והמכתב שפרסם בהקשר בעיתוי זה. כיצד צריכים לפעול צה״ל והדרג המדיני בעקבות התפטרות הרמטכ״ל, על מנת שהצבא יוכל לתפקד כנדרש בעת הזאת ולהשלים את משימותיו? מהם הסיכונים הנגזרים מהחלוקה של המתווה לשלבים, ההפרות של חמאס, החתירה שלו לשחרר מחבלים מסוכנים וכן התעוררות הטרור בזירת איו״ש תוך כדי ביצוע ההסכם? וגם: מהן החלופות למצב הנוכחי ברצועת עזה ואיזה מהן יכולה לשרת את ישראל בצורה הטובה ביותר?
ההסכם לשחרור החטופים והתפטרות הרמטכ״ל: האפשרויות שמונחות על הפרק וההיערכות הנדרשת בישראל ראש המכון, אלוף(מיל') תמיר הימן, יחד עם החוקרים עפר שלח ופרופ' קובי מיכאל, מציגים ניתוח של מרכיבי המתווה לשחרור החטופים והפסקת האש, ובוחנים את האירועים שמתרחשים בעקבותיו - ובראש סדר הדברים התפטרות הרמטכ״ל והמכתב שפרסם בהקשר בעיתוי זה. כיצד צריכים לפעול צה״ל והדרג המדיני בעקבות התפטרות הרמטכ״ל, על מנת שהצבא יוכל לתפקד כנדרש בעת הזאת ולהשלים את משימותיו? מהם הסיכונים הנגזרים מהחלוקה של המתווה לשלבים, ההפרות של חמאס, החתירה שלו לשחרר מחבלים מסוכנים וכן התעוררות הטרור בזירת איו״ש תוך כדי ביצוע ההסכם? וגם: מהן החלופות למצב הנוכחי ברצועת עזה ואיזה מהן יכולה לשרת את ישראל בצורה הטובה ביותר? עידן טראמפ 2: היעדים שסימן וההזדמנויות עבור ישראל על רקע חילופי השלטון בארה״ב, עם השבעתו של הנשיא דונלד טראמפ לתקופת כהונה שניה, ונאום ההשבעה, שקיפל בתוכו לא מעט מסרים פנימה והחוצה, חוקרי ארה"ב במכון מנתחים את השינויים המסתמנים בארה״ב, היעדים שעליהם הצהיר טראמפ בפתח תקופת כהונתו השנייה וההשלכות הצפויות בזירה הבינ״ל, במזה״ת ובישראל בפרט. מה מעצב את תפיסת עולמו של טראמפ כנשיא והאם הוא צפוי לדבוק במדיניות שאפיינה את תקופת הכהונה הקודמת שלו? מה מלמדים הצווים הנשיאותיים ונאום ההשבעה על המשמעות של חזונו ״אמריקה תחילה״? על איזה אדנים מתכוון טראמפ לבסס את מדיניות החוץ שלו ושאיפתו לסיים מלחמות ולהשכין שלום, בהמשך להסכמי הנורמליזציה בין ישראל לשכנותיה? כיצד תשפיע כניסתו לתפקיד על יחסי ארה״ב-סין ועל היבטים טכנולוגיים בפרט? ולאור השינויים, כיצד מומלץ לישראל לפעול להידוק היחסים עם ארה״ב ולניצול ההזדמנויות? קראו את נייר המדיניות של המכון למחקרי ביטחון לאומי בנושא: https://www.inss.org.il/he/publication/trump-policy-paper/ מאחורי הקלעים של הרשתות החברתיות: ההשפעה, האינטרסים והסכנה לישראל המלחמה בין הרשתות החברתיות על תשומת הלב שלנו משפיעה על כולנו, כל יום וכל הזמן. אנחנו לא תמיד ערים למלחמה הזו כי לרוב היא סמויה מן העין ומה שגלוי לפעמים לא מובן. סגנית מנהל מחלקת הדיגטל במכון, מאיה לס, בשיחה עם אופיר דיין, חוקרת במרכז למדיניות ישראל-סין שבמכון, ודרור גלוברמן, מרצה על השפעת הבינה מלאכותית על החברה האנושית ומחבר הניוזלטר ״סקיפ אינטרו״, על השפעת המהלכים של הרשתות החברתיות על השיח העולמי וגם הישראלי, הטעיות האלגוריתם ומה הציבור ומקבלי ההחלטות בישראל צריכים להבין על השפעת הרשתות החברתיות.
על רקע חילופי השלטון בארה״ב, עם השבעתו של הנשיא דונלד טראמפ לתקופת כהונה שניה, ונאום ההשבעה, שקיפל בתוכו לא מעט מסרים פנימה והחוצה, חוקרי ארה"ב במכון מנתחים את השינויים המסתמנים בארה״ב, היעדים שעליהם הצהיר טראמפ בפתח תקופת כהונתו השנייה וההשלכות הצפויות בזירה הבינ״ל, במזה״ת ובישראל בפרט. מה מעצב את תפיסת עולמו של טראמפ כנשיא והאם הוא צפוי לדבוק במדיניות שאפיינה את תקופת הכהונה הקודמת שלו? מה מלמדים הצווים הנשיאותיים ונאום ההשבעה על המשמעות של חזונו ״אמריקה תחילה״? על איזה אדנים מתכוון טראמפ לבסס את מדיניות החוץ שלו ושאיפתו לסיים מלחמות ולהשכין שלום, בהמשך להסכמי הנורמליזציה בין ישראל לשכנותיה? כיצד תשפיע כניסתו לתפקיד על יחסי ארה״ב-סין ועל היבטים טכנולוגיים בפרט? ולאור השינויים, כיצד מומלץ לישראל לפעול להידוק היחסים עם ארה״ב ולניצול ההזדמנויות? קראו את נייר המדיניות של המכון למחקרי ביטחון לאומי בנושא: https://www.inss.org.il/he/publication/trump-policy-paper/
