שבוע מאז החלה המערכה האמריקנית-ישראלית נגד איראן - מה בדיוק נפגע ממערך הטילים, ממוסדות המשטר, ומתוכנית הגרעין של איראן? עד כמה נפילת המשטר נראית ריאלית נכון לרגע זה? והאם נוצרו התנאים לכך שהעם האיראני "יתפוס את גורלו בידיו״ כפי שהציב כיעד ראש הממשלה נתניהו?
דני סיטרינוביץ, חוקר בכיר בתוכנית "איראן והציר השיעי" במכון ולשעבר ראש ענף איראן בחטיבת המחקר של אמ"ן, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.
המלחמה בין הרשתות החברתיות על תשומת הלב שלנו משפיעה על כולנו, כל יום וכל הזמן. אנחנו לא תמיד ערים למלחמה הזו כי לרוב היא סמויה מן העין ומה שגלוי לפעמים לא מובן. סגנית מנהל מחלקת הדיגטל במכון, מאיה לס, בשיחה עם אופיר דיין, חוקרת במרכז למדיניות ישראל-סין שבמכון, ודרור גלוברמן, מרצה על השפעת הבינה מלאכותית על החברה האנושית ומחבר הניוזלטר ״סקיפ אינטרו״, על השפעת המהלכים של הרשתות החברתיות על השיח העולמי וגם הישראלי, הטעיות האלגוריתם ומה הציבור ומקבלי ההחלטות בישראל צריכים להבין על השפעת הרשתות החברתיות.
עסקת החטופים שמטלטלת את הציבור הישראלי אמורה לשנות את פניה של המערכה ברצועת עזה בחודשים הקרובים, אך תוכנית ישראלית מסודרת עדיין לא על הפרק. אז מה כן אפשר לעשות, ובאמצעות איזו גישה צריכה ישראל לטפל ברצועת עזה אחרי שובם של החטופים (במהרה בימינו)? תא"ל (מיל') אודי דקל, ד"ר תמי קנר ויוחנן צורף, מומחים לזירה הפלסטינית ולמשפט בינלאומי במכון למחקרי ביטחון לאומי, מגבשים יחד עם אטילה שומפלבי את המתווה האופטימלי שכדאי לצעוד בו. אז מה כן, פרק 6
חוקרת המכון, ד"ר גליה לינדנשטראוס, בשיחה על השפעת הפלת שלטון אסד בטורקיה על יחסיה של ירושלים עם אנקרה, כמו גם עם הכורדים באזור האם טורקיה הפכה להיות השכנה החדשה דה-פקטו של ישראל? מהי באופן כללי הבעיה הכורדית ואיך היא מתבטאת בצפון-מזרח סוריה? מהן הגישות הקיימות בישראל לגבי הסוגייה הכורדית והאפשרות של כינון קשרים או חידוש הקשרים עם המיעוט הכורדי, על רקע ההתפתחויות בסוריה?
אז מה כן? - פרק 6: עזה ביום שאחרי עסקה - לשנות גישה עסקת החטופים שמטלטלת את הציבור הישראלי אמורה לשנות את פניה של המערכה ברצועת עזה בחודשים הקרובים, אך תוכנית ישראלית מסודרת עדיין לא על הפרק. אז מה כן אפשר לעשות, ובאמצעות איזו גישה צריכה ישראל לטפל ברצועת עזה אחרי שובם של החטופים (במהרה בימינו)? תא"ל (מיל') אודי דקל, ד"ר תמי קנר ויוחנן צורף, מומחים לזירה הפלסטינית ולמשפט בינלאומי במכון למחקרי ביטחון לאומי, מגבשים יחד עם אטילה שומפלבי את המתווה האופטימלי שכדאי לצעוד בו. אז מה כן, פרק 6 המציאות החדשה בסוריה: השלכות על יחסי ישראל עם טורקיה והכורדים חוקרת המכון, ד"ר גליה לינדנשטראוס, בשיחה על השפעת הפלת שלטון אסד בטורקיה על יחסיה של ירושלים עם אנקרה, כמו גם עם הכורדים באזור האם טורקיה הפכה להיות השכנה החדשה דה-פקטו של ישראל? מהי באופן כללי הבעיה הכורדית ואיך היא מתבטאת בצפון-מזרח סוריה? מהן הגישות הקיימות בישראל לגבי הסוגייה הכורדית והאפשרות של כינון קשרים או חידוש הקשרים עם המיעוט הכורדי, על רקע ההתפתחויות בסוריה? קולות מאיראן - פרק 14 | הביקורת המתגברת נגד משטר האייתולות חוקר תוכנית איראן במכון, בני סבטי, מנתח בפרק זה של "קולות מאיראן" את הביקורת החריגה הנשמעת בשבועות האחרונים כלפי המשטר בטהראן. כיצד נשמעת הביקורת כלפי המשטר, ברקע ההחמרה במצב הכלכלי ולאחר נפילת משטר אסד? מי הם המבקרים המגיעים מתוך המחנה השמרני האיראני, ואף מתוך משמרות המהפכה, ולמה נוגעת הביקורת של אגף זה? איך, חרף הביקורת, המשטר ממשיך להקרין עוצמה ולהשרות פחד על הציבור, ברקע התקרבות יום השנה ה-46 למהפכה האסלאמית וכניסתו הקרובה של טראמפ לתפקיד נשיא ארה"ב?
חוקר תוכנית איראן במכון, בני סבטי, מנתח בפרק זה של "קולות מאיראן" את הביקורת החריגה הנשמעת בשבועות האחרונים כלפי המשטר בטהראן. כיצד נשמעת הביקורת כלפי המשטר, ברקע ההחמרה במצב הכלכלי ולאחר נפילת משטר אסד? מי הם המבקרים המגיעים מתוך המחנה השמרני האיראני, ואף מתוך משמרות המהפכה, ולמה נוגעת הביקורת של אגף זה? איך, חרף הביקורת, המשטר ממשיך להקרין עוצמה ולהשרות פחד על הציבור, ברקע התקרבות יום השנה ה-46 למהפכה האסלאמית וכניסתו הקרובה של טראמפ לתפקיד נשיא ארה"ב?
בעקבות ההפרות של הפסקת האש מאז ה-27/11 ולקראת האירועים שצפויים לעצב את המציאות החדשה בגבול הצפון ובתוך לבנון: הבחירות לנשיאות ותום 60 הימים הראשונים של הפסקת האש, חוקרת המכון סא"ל (מיל') אורנה מזרחי מציגה את תמונת המצב, אחרי יותר מחודש של הפסקת אש, בהתאם לנקודות הבאות: מה סטטוס הפסקת האש, תפקוד ועדת הפיקוח וההפרות - וכיצד הן מטופלות? מהם המסרים שעוברים בין ישראל לחיזבאללה? האם צבא לבנון ממלא את המוטל עליו כנדרש? מהן ההשלכות של נפילת משטר אסד בסוריה על השיקולים של חיזבאללה, יכולותיו וכוונותיו - בלבנון וביחס להפסקת האש בפרט? וכיצד הבחירות לנשיאות לבנון משתלבות בהשלכות המלחמה והפגיעה בציר האיראני: מה הסיכוי שייבחר נשיא שמתנגד לחיזבאללה?
בעיית אונר"א חוקרי המכון, עו"ד ד"ר תמי קנר ופרופ' קובי מיכאל, על השינוי שחל תוך כדי המלחמה במדיניות ישראל ביחס לאונר״א, אחרי שנחשפו ראיות לחדירה של חמאס לארגון, מעורבות עובדיו בטבח ה-7 באוקטובר והפערים בין המטרה שלשמה קם הארגון, לפני יותר מ-70 שנים, למה שקרה בפועל, במיוחד ברצועת עזה. מה הטענות שהציגה ישראל נגד אונר״א ומה מטרת החוקים החדשים שאמורים להיכנס לתוקף בעוד כחודש? באיזה תחום של פעילויות אונר״א עוסקת החקיקה ומה לא מטופל בה? כיצד שינוי המדיניות הישראלית משתלב בחזית המשפטית של המלחמה, ומהן ההשלכות של החקיקה בזירה המשפטית הבינלאומית? באיזה חלופה לאונר״א צריכה ישראל לתמוך והאם הרש״פ רלוונטית? וגם: על מה שני חוקרי המכון לא מסכימים בנוגע להתנהלות הישראלית מול אונר"א? משמעת צבאית בעקבות פרסום ממצאי צוות הבדיקה בראשותו של אלוף (מיל') מוטי ברוך, המתייחסים לתרופפות המשמעת הצבאית במהלך ״חרבות ברזל״ ומצביעים על קשר בינה לבין תאונות מבצעיות וליקויים נקודתיים בפעילות הצבא, חוקרי המכון – הח"כ לשעבר עפר שלח, ד"ר עידית שפרן גיטלמן ד"ר תא"ל (במיל.) אריאל היימן - דנים במשמעויות התרופפות המשמעת בהקשר הרחב של המלחמה הממושכת וההסתמכות על מערך המילואים, וביחס להתנהלות הדרג המדיני והדרג הפיקודי, בשורות הצבא ובפעולות הלחימה בכלל. וגם: כיצד משתלבת סוגיית המשמעת הצבאית בדיון על ערכים ונורמות ומה המשמעות של אירועים משמעתיים לגבי אמון הציבור בצבא? מי יציל אותנו מעזה? פרק חדש של "אז מה כן? חשיבה מחדש על הקונספציה הישראלית-פלסטינית": 15 חודשים לאחר תחילת המלחמה, ושום דבר בנוגע לעתיד עזה לא ברור. הכאוס השתלט על התכנון, וחלומות משיחיים על התיישבות מניעים את הממשלה ואת חבריה. האם המלחמה בעזה רחוקה מסיום, מה האפשרויות לצאת משם בכבוד ואיך כל זה קשור גם למצרים? חוקרי המכון תא"ל (מיל') אודי דקל, השגרירה אמירה אורון ואל"מ (מיל') ד"ר עופר גוטרמן מנסים להציע מתווה לסיום הגיוני. צומת גורלי בלבנון בעקבות ההפרות של הפסקת האש מאז ה-27/11 ולקראת האירועים שצפויים לעצב את המציאות החדשה בגבול הצפון ובתוך לבנון: הבחירות לנשיאות ותום 60 הימים הראשונים של הפסקת האש, חוקרת המכון סא"ל (מיל') אורנה מזרחי מציגה את תמונת המצב, אחרי יותר מחודש של הפסקת אש, בהתאם לנקודות הבאות: מה סטטוס הפסקת האש, תפקוד ועדת הפיקוח וההפרות - וכיצד הן מטופלות? מהם המסרים שעוברים בין ישראל לחיזבאללה? האם צבא לבנון ממלא את המוטל עליו כנדרש? מהן ההשלכות של נפילת משטר אסד בסוריה על השיקולים של חיזבאללה, יכולותיו וכוונותיו - בלבנון וביחס להפסקת האש בפרט?…
חוקרי המכון, עו"ד ד"ר תמי קנר ופרופ' קובי מיכאל, על השינוי שחל תוך כדי המלחמה במדיניות ישראל ביחס לאונר״א, אחרי שנחשפו ראיות לחדירה של חמאס לארגון, מעורבות עובדיו בטבח ה-7 באוקטובר והפערים בין המטרה שלשמה קם הארגון, לפני יותר מ-70 שנים, למה שקרה בפועל, במיוחד ברצועת עזה. מה הטענות שהציגה ישראל נגד אונר״א ומה מטרת החוקים החדשים שאמורים להיכנס לתוקף בעוד כחודש? באיזה תחום של פעילויות אונר״א עוסקת החקיקה ומה לא מטופל בה? כיצד שינוי המדיניות הישראלית משתלב בחזית המשפטית של המלחמה, ומהן ההשלכות של החקיקה בזירה המשפטית הבינלאומית? באיזה חלופה לאונר״א צריכה ישראל לתמוך והאם הרש״פ רלוונטית? וגם: על מה שני חוקרי המכון לא מסכימים בנוגע להתנהלות הישראלית מול אונר"א? לקריאת נייר המדיניות של ה-INSS בנושא: https://www.inss.org.il/he/publication/unrwa-2024/
פרק חדש של "אז מה כן? חשיבה מחדש על הקונספציה הישראלית-פלסטינית": 15 חודשים לאחר תחילת המלחמה, ושום דבר בנוגע לעתיד עזה לא ברור. הכאוס השתלט על התכנון, וחלומות משיחיים על התיישבות מניעים את הממשלה ואת חבריה. האם המלחמה בעזה רחוקה מסיום, מה האפשרויות לצאת משם בכבוד ואיך כל זה קשור גם למצרים? חוקרי המכון תא"ל (מיל') אודי דקל, השגרירה אמירה אורון ואל"מ (מיל') ד"ר עופר גוטרמן מנסים להציע מתווה לסיום הגיוני.
בעקבות פרסום ממצאי צוות הבדיקה בראשותו של אלוף (מיל') מוטי ברוך, המתייחסים לתרופפות המשמעת הצבאית במהלך ״חרבות ברזל״ ומצביעים על קשר בינה לבין תאונות מבצעיות וליקויים נקודתיים בפעילות הצבא, חוקרי המכון – הח"כ לשעבר עפר שלח, ד"ר עידית שפרן גיטלמן ד"ר תא"ל (במיל.) אריאל היימן - דנים במשמעויות התרופפות המשמעת בהקשר הרחב של המלחמה הממושכת וההסתמכות על מערך המילואים, וביחס להתנהלות הדרג המדיני והדרג הפיקודי, בשורות הצבא ובפעולות הלחימה בכלל. וגם: כיצד משתלבת סוגיית המשמעת הצבאית בדיון על ערכים ונורמות ומה המשמעות של אירועים משמעתיים לגבי אמון הציבור בצבא?
חוקר המכון, ד"ר יואל גוז'נסקי מסביר את הלקחים מהמעורבות הסעודית במלחמה – החל מהיכולת להכניע את החות'ים, דרך כוונותיהם כלפי סעודיה ועד לאפשרות להסדר מדיני בתימן. בנוסף מפרט על ההזדמנויות לישראל בעקבות היחלשות הציר האיראני והתחזקות מעמדה האזורי: האם צפוי להתחדש הדטאנט האזוריים בעקבות שינויים אלה? כיצד מתקבלת חזרת טראמפ לממשל בארה״ב במדינות ערב ובפרט בסעודיה? מהם שיקוליו של מוחמד בן סלמאן בעניין נורמליזציה עם ישראל והאם היא קרובה מאי פעם?
הזווית הסעודית: בין הח'ותים, הציפיות מטראמפ והסיכוי לשלום אזורי חוקר המכון, ד"ר יואל גוז'נסקי מסביר את הלקחים מהמעורבות הסעודית במלחמה – החל מהיכולת להכניע את החות'ים, דרך כוונותיהם כלפי סעודיה ועד לאפשרות להסדר מדיני בתימן. בנוסף מפרט על ההזדמנויות לישראל בעקבות היחלשות הציר האיראני והתחזקות מעמדה האזורי: האם צפוי להתחדש הדטאנט האזוריים בעקבות שינויים אלה? כיצד מתקבלת חזרת טראמפ לממשל בארה״ב במדינות ערב ובפרט בסעודיה? מהם שיקוליו של מוחמד בן סלמאן בעניין נורמליזציה עם ישראל והאם היא קרובה מאי פעם? קולות מאיראן - פרק 13 | המצב הכלכלי הקשה באיראן: יש סיכוי לשינוי? חוקר תוכנית איראן במכון, בני סבטי, מנתח בפרק זה של "קולות מאיראן" את מחאות הפועלים שפרצו ברחבי איראן עקב פיטורים נרחבים, סגירת חלק מהמפעלים במדינה ובעיות יסוד בכלכלה האיראנית. האם יש במחאות הפועלים את הפוטנציאל הנדרש לזעזע את המשטר האיראני?
חוקר תוכנית איראן במכון, בני סבטי, מנתח בפרק זה של "קולות מאיראן" את מחאות הפועלים שפרצו ברחבי איראן עקב פיטורים נרחבים, סגירת חלק מהמפעלים במדינה ובעיות יסוד בכלכלה האיראנית. האם יש במחאות הפועלים את הפוטנציאל הנדרש לזעזע את המשטר האיראני?
מבצע הרשות הפלסטינית בג׳נין: כוונות אבו מאזן והמשמעות לישראל בעקבות המבצע להשבת השליטה והפקעת הנשק מחוליות הטרור במחנה הפליטים ג׳נין, חוקר המכון יוחנן צורף מסביר מה דחף את הרשות לבצע את המהלך החריג אחרי שנים של אובדן שליטה ואנרכיה במחנה. מה דוחק באבו מאזן כעת? כיצד השפיעו המלחמה בעזה ומצב חמאס על החשיבה בצמרת הרש״פ, לצד הניסיונות הכושלים להגיע לפיוס עם חמאס והשאיפה לאכוף את סדר היום המדיני על מתנגדי הרשות והמאתגרים אותה מבית? כיצד קשור המהלך לתמורות האזוריות של השבועות האחרונים, ובפרט הרגישות בירדן? ובאופן כללי יותר - מה ניתן ללמוד מהמהלך האחרון על ניסיונותיו של אבו מאזן לשמר את הרש״פ ואף לפעול נגד מי שמאיים עליה, אחרי שהתעקש על המשך שיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל, והאם צעדיו האחרונים יוצרים הזדמנות ממשית לשיתוף פעולה, בתקופה שבה גם ישראל מעלה הילוך בלחימה נגד הטרור בחזית הזאת? כתבות, פוסטים ופרסומים בנושא מלחמת חרבות ברזל באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי - https://www.inss.org.il/he/publication/war-data/ מתקפות החות'ים לא פוסקות: איך מתמודדים עם הזירה השביעית? חוקר התוכנית "איראן והציר השיעי" במכון, דני סיטרינוביץ, מנתח את תמונת המצב ואת התוצאות של מתקפות החות׳ים נגד ישראל ונגד כלי שיט בים סוף, בתום שלוש תקיפות עומק של חיל האוויר נגד מטרות כלכליות ותשתיות של החות׳ים בתימן, שגם אחריהן המתקפות בירי בליסטי ובשיגורי כטב״מ אינן פוסקות. כיצד הפכו החות’ים לחזית החמה ביותר של המלחמה בימים האחרונים? מה מניע אותם ומה הקשר של איראן למהלכיהם האחרונים, והאם יש ביכולתה לאכוף עליהם שליטה? האם תקיפה באיראן תעזור בנושא? ובעיקר, כיצד יכולה ישראל להסתייע בארה״ב ובשותפות נוספות מהאזור, שיש להן אינטרס משותף להכניע את החות׳ים צבאית ואף להביא למיטוט שלטונם? מה נחוץ לשם כך? היכנסו והאזינו לפודקאסטים מומלצים באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי - https://www.inss.org.il/he/podcast/ טיקטוק וביטחון לאומי רשת הטיקטוק היא כבר מזמן לא רק רשת חברתית פופולרית בקרב צעירים, עם מיליוני משתמשים בישראל ועוד רבים ברחבי העולם, אלא כלי רב השפעה על התודעה ואף על הביטחון הלאומי. חוקרת המכון אופיר דיין מסבירה את הליך החקיקה בארה״ב שנועד להציב גבולות לשימוש ברשת הטיקטוק ולפקח עליה, ומציגה בהמשך לכך את תמונת המצב בישראל. אילו אתגרים יוצרת טיקטוק לרשויות בישראל ובאילו תחומים? מדוע ישראל נמצאת מאחורי מדינות מתקדמות במערב בתחום הפיקוח על תכני טיקטוק והניסיונות למנוע שימוש מזיק ברשת על ידי גורמים עוינים? מה ניתן ללמוד מפעולות שהתבצעו בי…
בעקבות המבצע להשבת השליטה והפקעת הנשק מחוליות הטרור במחנה הפליטים ג׳נין, חוקר המכון יוחנן צורף מסביר מה דחף את הרשות לבצע את המהלך החריג אחרי שנים של אובדן שליטה ואנרכיה במחנה. מה דוחק באבו מאזן כעת? כיצד השפיעו המלחמה בעזה ומצב חמאס על החשיבה בצמרת הרש״פ, לצד הניסיונות הכושלים להגיע לפיוס עם חמאס והשאיפה לאכוף את סדר היום המדיני על מתנגדי הרשות והמאתגרים אותה מבית? כיצד קשור המהלך לתמורות האזוריות של השבועות האחרונים, ובפרט הרגישות בירדן? ובאופן כללי יותר - מה ניתן ללמוד מהמהלך האחרון על ניסיונותיו של אבו מאזן לשמר את הרש״פ ואף לפעול נגד מי שמאיים עליה, אחרי שהתעקש על המשך שיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל, והאם צעדיו האחרונים יוצרים הזדמנות ממשית לשיתוף פעולה, בתקופה שבה גם ישראל מעלה הילוך בלחימה נגד הטרור בחזית הזאת?
